שד"ל על דברים · פרק 33 · פסוק 17

בכור שורו הדר לו: בכור שורו איננו יהושע, כי כאן הוא אומר כי השור הזה הוא בעל קרני ראם, והקרנים הם רבבות אפרים ואלפי מנשה, והדבר ברור שאין זה נופל על יהושע, אלא על שבט יוסף כולו; כי אמנם יהושע לא עשה מלחמותיו על ידי אפרים ומנשה בלבד, אלא על ידי ישראל כולו. על כן נראה לפרש בכור שורו הדר לו, הוא יוסף שהוא דומה לבכור שור, הדר לו וקרני ראם קרניו. ודוגמתו וסלעו ממגור יעבור (ישעיה ל"א ט'), אשור שהיה דומה לסלע תקיף, יעבור מיראה ופחד. והרי זו מליצה נהוגה, להפריד התכונה מהנושא אותה, ולומר מעלתו, כבודו וגדלותו של פלוני והכוונה: פלוני שהוא בעל מעלה וכבוד וגדולה: ודומה לזה בשאר לשונות אומרים S.M. - S.E. V.E. - V.S. וזולתם. ואין הפרש בין המליצות האלה ומליצת בכור שורו, וסלעו ממגור יעבור, אלא שמעלה וגדולה וחבריהם הם שמות המקרה המורים מתחלתם על תכונה מן התכונות, אבל סלע ובכור שור הם שמות דברים המורים על גופים ידועים, ורק בהשאלה שיריית יורו על תכונות ידועות, כי בכור שור יורה על הכח, והסלע יורה תכונת המקום אשר לא יוכל אויב לבא שם.