ואתחנן: אין צורך לדברי הראב"ע שמפרש וכבר התחננתי, כי ואת יהושע צויתי האמור למעלה איננו במצות ה' פרטית, אלא הזהרה שהזהיר משה את יהושע מעין המאורע: עיניך הרואות, כן יעשה, לא תיראום. ואעפ"י שידע משה כי יהושע עתיד להכניס את ישראל לארץ, לא מנע עצמו מן הרחמים, ובפרט כי לא בקש לעבור כמנהיג אלא אעברה נא, אפי' כהדיוט. גם היה אפשר שיכנס משה לארץ ויתחיל הכבוש וימות, ויהושע ישלים הכבוש. וענין וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו הוא מה שעשה משה לבסוף לפני כל העם, לא ההזהרה שלמעלה שלא היתה אלא בינו לבינו.
קריאה במקור
שד"ל על דברים · פרק 3 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a4c656235d42c849e4e1440e06632e517ff53afe6fd87f64394eaf0a481066