קריאה במקור

מלבי"ם על רות · פרק 2 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ותאמר רות, מספר צדקת רות וטיב מדותיה שהגם שהיתה אמונה עלי תולע ולדעת חז"ל היתה בת מלך מואב, הסכימה ללכת ללקוט כאחד העניים, ב] שלא חפצה שגם חמותה תלך עמה שדי בזיון וכלמה אחר שנודעה בעיר הזאת לגברת ועשירה, וקבלה ע"ע שהיא תלך בשאין מכירים אותה, שעז"א ותאמר רות המואביה ר"ל שהיא ממדינה אחרת ולא תבוש והיא תפרנס את חמותה בכבוד, ואמרה אלכה נא השדה, ר"ל לא בכרם שיש שם סכנה לעלות באילנות, ואמרה ואלקטה בשבלים ר"ל שלא תקח רק לקט שאין העניים מקפידים ע"ז שיש שדות הרבה וכ"א מלקט בשדה מיוחד, משא"כ פאה שכל אחד חוטף מחברו שהדין הוא אם צ"ט אומרים לחלק וא' אומר לבוז שומעים למי שאומר לבוז, וא"כ יבוזו העניים בזרוע כחם ואם תרצה לבוז יפגעו בה מרי נפש, וגם בהלקט אמרה אחר אשר אמצא חן בעיניו, שאם אראה בעל השדה מביט עלי בעין רעה לא אלקט שם, עד שאראה שמצאתי חן ושלא יגיע לי בזיון מהקוצרים או יתר העניים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Malbim on Ruth--Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 41bdede6e46a99f790cfbdb7d066e5ee00c55545486d669402a9a9bbfab646c3