ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים הבעולות אשר היו לו מקדם.
קריאה במקור
יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 2 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות שנקבצו מחדש.
ור״ל בחן היותה חננית בכל עניניה.
ור״ל בחסד כתרגו׳ וטיבו. כי לפניו היו נראין היות כל מעשיה טובים. והיותה בעלת מדות נאות.
וישם כתר מלכות בראשה. ליחדה בכתר ההוא להיות אהובתו ויחידתו בין הבנו׳. ואף כי לא היה נאה לה הכתר ההוא כאשר היה נאה לושתי. להיות המלכות ירושה אליה מאבותיה. המליכה תחת ושתי. וגזר בדתי פרס ומדי כי היא תהיה תחתיה. וירש את מלכותה ממנה כאלו היתה יורשה בטבע. וכאשר יעץ ממוכן באומרו ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca