וישלח ספרי׳ וגו׳ להיות כי בעצת ממוכן נאמר ונשמע פתגם המלך וגו׳ וכל הנשים יתנו יקר וגו׳ אשר היתה כונת העצה כי מהמעש׳ הנורא הזה ימשך כי כל הנשי׳ יתנו יקר וגו׳ אחשורוש הסכל חשב כי בתוך העצ׳ היה לשלוח פתג׳ וכרוז בכל מדינות מלכותו שהנשים יתנו יקר לבעליהן. וכן שלח אותו. והיה מרחמי שדי על עמו להטעותו בכזה. למען יכתוב הכתבים האלו בסכלות אשר למענם אנשי מלכותו החזיקוהו בשוטה סכל. בצותו עליה׳ הדבר הטבעי לאנשים להיות כל איש שורר בביתו. להיות הזכר מעולה בבריאה מהנקבה. וכאשר שלח ספרי האף והחימה נגד ישראל בעצת המן. פחדו ונרתעו אחור מלפעול ככה באומרם שמא אירע לו האופן מהסכלות אשר אירע בשכבר בהורגו את ושתי אשר מאד נתחרט אחר כך על מותה. ובשלוח כתביו לכלנו אז להיות כל איש שורר וגומר.
קריאה במקור
יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 1 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca