כי המן וגומר עשה שתי הקדמות אשר מהן הוליד שתי תולדות. הראשונה יען כי המן בן המדתא צורר כל היהודים חשב לאבדם. והשנית כי הפיל פור הוא הגורל למצוא יום מוכן להומם ולאבדם אשר נמשך כי המלכה באה לפני המלך לשאול על נפש׳ ועל עמה ובבואה לפניו אמר המלך כי יכתב עם ספרים אחרונים שישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים קרובי המלך. על ראשו ולכן תלו אותו ואת בניו על עץ. וכן צוה הכליה ביום ההוא בכל עם המן. ואמנם הראשונה מהתולדות היא על כן שמההקדמה השנית נודע כי המן הפיל פור לאבד ישראל ויהפך הפור לאבדתו ואבדת עמו. על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור ונגזר מהשם ההו׳ והתולדה השנייה היא על כן על כל הנודע מדברי האגרת הזאת מזכירת הנס הנפלא והגדול.
קריאה במקור
יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 9 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca