ויאמר המלך וגו׳ סיפר כי גם ביום השני שאל ממנה מה ששאל ביום הראשון. והיא השיבתו במתק שפתיה. כי בשאלתה והוא לשון שאלת הדבר ההכרחי לא היתה שואלת כי אם שאלה אחת קטנה והגונ׳. והוא שתהיה נפשה נתונ׳ אליה ובבקשתה והוא לשון בקשת חסדים ודברים נותרים על ההכרחי לא היתה מבקשת רק שלו׳ עמה. ואח״כ פירשה דבריה הסתומי׳ לאמר כי היתה שואלת ומבקשת כן להיו׳ —
קריאה במקור
יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 7 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca