ויהי ביום השלישי וגומר בהיות עם ישראל כואבים מהתענית וצום ובכי ומספד על צרתם ועונותיהם אשר היו סבת צרתם. ותלבש אסתר מלכות כי עד עתה שק ואפר הציעה לגופה. ועמדה בחצר בית המלך הפנימית. כי לכל בית מבתי המלך היה חצר ומבוא לפניה והיא הלכה עד חצר בית המלך היותר פנימי. כי להיות הזמן עדין עלול מהקור מימי ניסן היה עודנו עומד בבתי גואי. ולרוב חכמתה עשתה כן כי אף שבטחה באלוהיה רצתה לקרב הדבר אל הטבע. כי אמרה אעמוד פה בחצר בית המלך מקום מושבו ונוכח הבית למען יראני. ואם אראה אות שיחפוץ בי אשים עצמי בסכנה להכנס. ואם לאו ארתע אחור. כי שמה בחצר לא היה חל עונש המיתה לנכנס בלי רשות. ויקר מקריה כי להיות היום אז בלתי קר. המלך היה יושב על כסא מלכותו ונוכח פתח הבית כי להיות הזמן נוטה לקור היה עומד בבתי גואי. ולהיות היום ההוא נוטה לחום היה יושב נוכח הבית לקבל נחת רוח בנשיבת רוח שוה מה.
קריאה במקור
יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 5 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca