קריאה במקור

יוסף אבן יחיא על אסתר · פרק 2 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא הגידה אסתר וגו׳ סיפר הכתוב שבחה כי אף ששינתה מעמדה משפלות גדול לגדולה אשר אין למעלה הימנה. אשר היה דבר טבעי לשנות את טבע׳ ואת טעמה כמנהג הטבע ולכן האהובי׳ לא יכספו לאוהביהם או אהוביהם המעלות רמות כדי שלא ישתנה שיוויים ותפסד אהבתם כי האהבה איננה כי אם בין הדומים. היא אסתר לא שנתה את טעמה. והכבוד שהיתה נוהגת עם מרדכי בתחל׳ היתה נוהגת עתה עמו. וככה היתה שומרת מצותיו וחקותיו.
2
ויען כי הוא צוה עלי׳ לבלתי הגיד לזולת׳ את עמה ומולדתה. לכן לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה ואפי׳ למלך. וזה היה מעצת מרדכי כי להכירו את המלך אחשורוש היותו שונא ישראל וכעסן ורגזן. חשב היות טוב שלא ידע המלך היותה מזרע ישראל. למען תוכל אסתר תמיד לעזור לעמה במסתרים ובמגולה. מה שלא היתה יכולה לעזו׳ ככה בהכירם אותה היותה ישראלית. כי יאמרו על עמה היא דורשת. ועדותה עליהם הוא פסול. וכאשר אירע במעשה המן כי עזרתה הועילה לישראל עם סודה לבלתי הגיד את עמה עד עת הצורך באומרה המן הרע הזה וגו׳.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna: 1538
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001213870
הערות המהדורה
Catalog filename label: Perush Chamesh Megillot u-Ketuvim. Joseph ibn Yahya. Bologna 1538. Full edition title retained from the source document.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dd0e7d89851f6636ba0d62f0ed179867743700c3d679009049429903502da7ca