אשר יעשה מאלה. לפי הפשט של פ׳ זו היה נראה דמצות הגשה אינו אלא בג׳ מנחות אלה מאפה ומחבת ומרחשת ולא בסלת ולהיפך מצות קומץ אינו אלא במנחת סלת ולא כאן דכתיב והרים ממנו וגו׳ ולא נזכר בקומצו. אבל באמת כל המנחות טעונין קמיצה והגשה. והכי מפורש בפ׳ וזאת תורת המנחה הקרב וגו׳ והרים ממנו בקומצו. וא״כ יש להתבונן על מה שפי׳ הכתוב דין קומץ בסולת והגשה בג׳ מנחות אלו ונראה דעיקר דין הגשה בא בשביל ג׳ מנחות אלו לפי דבר המיוחד להם כמש״כ לעיל. וכן עיקר דין קמיצה בא בשביל מנחת סולת לפי דבר המיוחד לה. ומכ״מ ממילא הדין ישנו בכולם בשוה. וכיב״ז נתבאר לעיל א׳ י״א לענין שחיטת צפון:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 2 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והקריבה אל הכהן. כל שאפשר להטריח את הבעלים לקרב יותר להגשת המזבח ראוי לעשות כן בעצמו כמש״כ לעיל בעולה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c