זה הדבר אשר צוה ה׳ לאמר. ידוע בנדרים פי״א ובב״ב פ׳ יש נוחלין למדו מלשון זה הדבר בג״ש מפ׳ נדרים דשואלין על נדרי קרבנות כמו התם כתיב זה הדבר אשר צוה ה׳. ולמדין שתי פרשיות הללו זמ״ז לענין שמחה וג׳ הדיוטים כמבואר שם. ולפי הפשט כתיב כאן אשר צוה ה׳ דמשמעו כ״פ שבא בקבלה כמו שביארנו ס״פ שמות ההכרח לזה משום דכאן בא הענין בקבלה בעיקר פי׳ הפרשה. דמשמעות הפסוקים קאי ביחוד על דור המדבר. ובחולין ג״כ. אבל בקבלה בא דה״ה לדורות ובקדשי מזבח. כאשר יבואר עוד. [ובפ׳ נדרים כתיב זה הלשון משום התרת נדרים]:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 17 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c