וכי ימיך אחיך עמך. כמש״כ שהוא רגיל עמך. והקדים הכתוב. באשר אזהרה לא תעבוד בו עבודת עבד. ולא תרדה בו בפרך. לא שייך אלא במי שקונה עבד לתשמישי ביתו. ובזה האופן יש כמה אופני תשמישים. חשובים ומבוזים. משא״כ מי שקונה עבד לעבוד בשדהו כל המלאכות ידועות ומוכרחות וא״א להרבות ולמעט מן הצורך. והעני הנמכר לעשיר. אין העשיר הקונה עבד לוקחו לביתו אלא א״כ הוא רגיל בו ויודע שאינו גנב מש״ה כתיב עמך. דבל״ז אמרו במס׳ ד״א חשדהו. ומש״ה לא כתיב אזהרות אלו בפרשת משפטים גבי הקונה ע״ע מב״ד דשם מיירי שנמכר על הגניבה ומסתמא משלחו בשדה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 25 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c