ונתנה הארץ פריה וגו׳. אם נפרש על שני תבואות הוא פלא. דמה זה שייך לכאן ומקומה ר״פ בחקתי וגם שם כתיב יבולה וכאן כתיב פריה. וכל סדר הפסוקים שאחריה וכי תאמרו מה נאכל וגו׳ אינו מבואר למה זה הקדים הכתוב וכי תאמרו וגו׳ ואם לא יאמרו מה נאכל. מה יהיה בשביעית. אלא ענין הכתוב ונתנה הארץ פריה קאי על שנת שביעית ויובל דיהיה כ״כ ברכה בפרי העץ ובספיחיה שיהיה לאכול לשובע מיהא בשנים האלה. אלא שלא ישארו לסחורה דאסור אבל למאכל השעה יהיה די גם עפ״י רבוי הגדולים גם עפ״י ברכה במעים כפי׳ הספורנו:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 25 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישבתם לבטח עליה. לא תהיו נצרכים לתור ממקום למקום אחר מזונות כדאי׳ בב״ק פ׳ הכונס רעב בעיר פזר רגלך. אבל לא תהיו צריכים לכך אלא תשבו לבטח הוא מלשון טח. והיינו דבמקרא הקודם הקדים הכתוב על הארץ ואח״כ לבטח. וכאן כתיב להיפך. תחלה לבטח ואח״כ עליה. משום דשם הנושא הוא הארץ שלא תהיו יראים לשבת בא״י מפני הגייסות. וכאן הנושא הוא הישיבה במקום אחד לא נודדים בא״י ממקום למקום כדרך שני הרזון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c