אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן. כבר נדרש בת״כ למאי כתיב דד אהרן. ולפי הפשט משמעות דד כמו ידידות מלשון כי טובים דדיך. ובא לפרש למה קרא לבני עוזיאל יותר מבני יצהר וכדומה. אלא משום שידע משה שיש מהם מקנאים לאהרן. וכבודו והיו נראים בזה כשמחים לאידו. ע״כ קרא לבני עוזיאל שידע שהוא אוהב וריע ומצטער בצערו. וכן היו בניו ענוים ותיקים. ומדתו של מישאל יש להבין ממה שהיה אחיו הקטן נשיא לקהת והוא לא ערער ע״ז. וגם אלצפן שמו אליצפן וכתיב חסר יו״ד לראות שהיה שפל בעיני עצמו כידוע דרכי השמות:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 10 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קרבו שאו וגו׳. לפי הפשט מתו בהיכל ומשום שלא היו כהנים להוציא הטומאה נכנסו לוים. כדתניא שלהי מס׳ עירובין אם אין שם כהני׳ נכנסין לוים :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c