ולקח הכהן המשיח. לכאורה הוא מיותר שהרי מיירי בכהן המשיח. ואולי מזה למדו בת״כ דכשר בהדיוט. והיינו כדאי׳ בסנהדרין פ״א דעשרה כהנים כתיבי לרבות דאפילו ישראל כשר והיינו משום אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. [והתוס׳ בקידושין דל״ז ב׳ כתבו דדרשו מה״א דהכהן המשיח] ולפי הפשט נראה דעד קבלה מצוה בו משום שהוא בעלים. אבל קבלה דמצות כהונה ליכא מצוה בבעלים כלל אלא משום שהוא כהן משיח. וא״כ אם עבר הכהן המשיח שחטא ונתמנה משיח אחר צריך הכהן המשיח להביא הדם ולזרוק:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 4 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והנה בפר כהן משיח מקבלה ואילך מצוה בכה״ג. ובחטאת הקהל רק מהבאת הדם אל אהל מועד מצוה בכהן המשיח:
מדם הפר. זה הלשון רק בפר כתיב בכ״מ כאן ובפ׳ אחרי היינו משום שדמו מרובה ונתקבל בכמה כוסות והבאה אינו אלא מקצתו בכוס אחד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c