ומן המקדש לא יצא. זהו פשוטו ש״מ והדרשות ידוע:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 21 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי נזר שמן וגו׳. הוא טעם על שאונן כה״ג אינו מחלל עבודה. כי נזר וגו׳ דהא דאונן פסול לעבודה הוא משום שאינו ראוי לעמוד לפני המלך בשעה שהוא בעצב. ומש״ה גם ישראל אסור לאכול קדשים בשעה שהוא אונן משום דמשלחן גבוה קא אכיל. ואין העצב ראוי לאכול על שלחן המלך אבל כה״ג שהוא דבק לשכינה ראוי להיות פניו ולבו צוהלים אפילו באנינות והיינו טעם כי נזר וגו׳ . ופי׳ משחת אלהיו מבואר לעיל י׳ מקרא ז׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c