וחשב את שני ממכרו. אשמעינן דלא נימא שאין זה חשבון צדק. דהנותן מעות על שכירות שדה מכמה שנים אינו חושב בשוה הנאת שנה ראשונה דמיקרבא הנייתא לשנה שניה ואילך. וא״כ כאשר נתן מתחלה מזומנים על שש שנים היה חשבונו על שנה ראשונה סך יותר ועל שנה שניה פחות מעט וכן הלאה. וכשדר בה ומשתמש בשדה ארבע שנים היה עולה עה״ד שא״צ להחזיר עבור שתי שנים הנותרות כ״א מעט מש״ה אשמעינן שיהא חשבון כל השנים בשוה. והטעם הוא דבאמת יוכל הקונה לומר שגם בל״ז היה מחויב להלוות לו באופן שיהא בטוח וזה הקנין הוא משכון בטוח ושנה המאוחרת שוה אצלו כמו הראשונה והרי הוא מוחזק בקנינו וא״א להוציא מידו בחשבון ספק:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 25 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c