קריאה במקור

העמק דבר על ויקרא · פרק 14 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
זאת תהיה. האי תהיה מיותר. והכי מיבעי זאת תורת המצורע כמו וזאת תורת הנזיר ביום מלאת וגו׳. ומזה דרשו בתורת כוהנים תהיה בזה״ז. פי׳ אפילו ליכא קרבנות מכ״מ תהיה נוהגת המצוה ביום טהרתו. וכמו הבאת צפרים. וע׳ מש״כ בהע״ש סימן פ״ח אות א׳:
2
והובא אל הכהן. בע״כ כמו בטומאה כתיב והובא שלא ישתמט מלבא אל הכהן דבלא דבר הכהן ה״ה טהור. ע״כ כתיב והובא בע״כ. אבל בטהרה ס״ד שאם ירצה להטהר יעשה כך מש״ה כתיב והובא וכעין שאמרו טבילה בזמנה מצוה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c