והייתם לי קדשים וגו׳ ואבדל אתכם וגו׳. קדושה משמעו פרוש ומובדל מן העמים וכן משמעות הבדלה. אלא שיש נ״מ. דקדושה משמעו פרישה בדבר שאין דעת אנושי נותנת לכך. אלא שהקב״ה צוה. משא״כ הבדלה משמעו שדעתו הוא דעת נקיה ומובדל מנפש הגסה. ואמרה תורה דהבדלה מכל אשר תרמוש האדמה יהיה גורם להיות קדושים לשמו ית׳ אפילו בדבר שאין דעת אנושי נותנת לפרוש מזה והקדושה תגרום למדרגה יותר גבוה שאבדיל אתכם מן העמים להיות לי. שאפילו מה שהטבע נותנת להבדיל יהיה ג״כ לי היינו לשמי ולא מצד הטבע. והוא דרך חסידות שכל מעשיהם לש״ש. ומש״ה כתיב ואבדל חסר. משום שההבדלה זו כבר כתיב מקודם ונוסף כאן רק על מחשבה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 20 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c