מולדת בית וגו׳. לפי הפשט הוא כפי׳ הראב״ע בשם י״א שהוא לשון גידולים. בין שנתגדלה בית אביה עם האח או מולדת חוץ מבית אביו. והכי היה ראוי לפרש להלן י״ב בת אשת אביך מולדת אביך. שהיא חורגתו כמשמעו ונתגדלה אצלו ובזה מיקרי אחותך. כמו שאמר אמנון על תמר אחותי. והכי נקראת סרח בת אשר אע״ג שלא היתה בתו ממש אלא בת אשתו כמבואר בסה״י וכמש״כ בס׳ במדבר פ׳ פינחס וכן כלב בן יפנה יאיר בן מנשה. אבל בא הקבלה שחורגתו מותר ואחות כזה מותרת. ובפי׳ אמרה תמר לאמנון כי לא ימנעני ממך. והרי למדנו מזה שעיקר הוא קבלה בע״פ:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 18 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c