אשר ינאף את אשת רעהו. הדרש הוא לפטור אשת כותי. ואע״ג דבב״ק דל״ח שקיל וטרי אי כותי בכלל רעהו או לא מכ״מ כאן דמיותר לגמרי ע״כ בא למעט כותי. וגם דכבר נתמעט מאזהרה ג״כ דכתיב ואל אשת עמיתך לא תתן וגו׳. וכותי אינו בכלל עמית בתורה ובמצות. ולפי הפשט משום דהייתי אומר דנואף אינו חייב מיתה אלא בסתם נואף שבא בגניבה מבעלה כלשון המקרא ועין נואף שמרה נשף וגו׳. אבל אם בא ריעו למסור לו ברצון את אשתו אינו בכלל העונש. מש״ה חזר ופירש הכתוב אשר ינאף את אשת רעהו. אפילו ברצון:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 20 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c