צפנה. לפי משמעות זה המקרא היה נראה שאין עולת בקר טעון צפון כ״א צאן. אבל קבלת חז״ל דכל קדשי קדשים טעון צפון. ולהלן ג׳ מקרא ב׳ ו׳ מקרא י״ח. הראינו לדעת מפשטי המקראות דודאי כך הוא. וא״כ הא דכתיב צפון ביחוד גבי צאן הוא משום דעיקר דין צפון הוא משום עולת התמיד שבא מן הצאן. ומחמת זה בא רצונו ית׳ בכל עולה ובכל קדק״ד. וכיב״ז מתפרש להלן גבי מנחה יע״ש. ומש״ה כתיב פ׳ בצאן בפ״ע אף על גב שדינו שוה לבקר:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 1 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c