וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים. מקרא זה קשה משמעותו לפי הפשט. שהרי מגע הזב ממש כבר כתיב והנוגע בבשר הזב. ומה לי שיגע הזב בטהור או הטהור בזב וכפרש״י נדה דמ״ג א׳. ומש״ה אי׳ שם דמיירי בהיסט הזב שהזב מסיט את הטהור ומטמא מה שלא מצינו בכה״ת כולה טומאה כי״ב. והאי מגע הוא היסט. אבל עדיין אינו מובן לפי״ז וידיו לא שטף במים. ונראה דמשמעות אשר יגע בו אפילו בבגדי האדם בשעה שהוא לבוש כמש״כ לעיל. מש״ה התנה הפסוק וידיו לא שטף במים שהזב לא שטף ידיו וסתמן עסקניות הן ומלוכלכות בטיפת זיבה וביחוד זב שמצות בדיקתו תדירה כמו נשים כדאי׳ ר״פ כל היד. וא״כ הרי נפל טיפת זיבה על בגדי הטהור והוא נושאם מש״ה הוא מטמא בגדים . זהו משמעות מקרא מכ״מ יש להבין ממקרא זה היסט הזב ג״כ. ואי כמש״כ אין מדויק לשון וכל אשר וגו׳ דמשמע אפילו כלי כמו בפ׳ חקת וכל אשר יגע בו הטמא יטמא וזה א״א אלא בהיסט הזב. אבל המשך וידיו לא שטף במים. וכבס בגדיו. א״א לפרש אלא כמש״כ. ושתים זו שמענו ממשמעות אותו מקרא וכיב״ז יש הרבה מקראות כמש״כ בפרשת משפטים ובכ״מ:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 15 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c