קריאה במקור

העמק דבר על ויקרא · פרק 26 · פסוק 31

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ונתתי את עריכם חרבה. אחר שהשכינה מסתלקת מכלל א״י פנה זיוה ובזה יהיו ערי ישראל חרבה:
2
והשמותי את מקדשיכם. היה ראוי לומר וחללתי את מקדשיכם וכלשון יחזקאל הנביא ז׳ ובאו בה פריצים וחללוה. מכאן דרשו חז״ל במגילה פ״ד קדושתן אף כשהן שוממין שלא יתחללו הבנינים כמו כלי קודש וכדאי׳ במס׳ ע״ז דנ״ב ב׳ מקרא דיחזקאל הנ״ל משא״כ קדושת ב״כ וב״מ אינו מתחלל אלא שומם:
3
ולא אריח בריח ניחחכם. דאע״ג דהמקדש שומם מכ״מ אפשר דישאר המזבח במקומו ולהקריב עליו. וכמו שהיה באמת בחרבן בית שני. דמזמן חרבן הבית עד חרבן ביתר שאז נחרש ההיכל ונהרס המזבח. היה עוד המזבח קיים והקריבו עליו פסחים כדאי׳ בסנהדרין פ״א שהיו אז מעברין את השנה בשביל פסחים מכ״מ לא אריח וגו׳. מש״ה רק פסחים הקריבו דלא כתיב ביה ריח ניחוח משא״כ כל הקרבנות כתיב ריח ניחוח בחטאת בפ׳ ויקרא ד׳ ל׳ ובבכור בפ׳ קרח י״ח י״ח ומעשר ה״ה כבכור. מש״ה לא הקריבו בחרבן בהמ״ק משום דכתיב ולא אריח בריח וגו׳ . וע׳ מש״כ עוד בזה בס׳ דברים ט״ז בפ׳ שמור את חודש האביב:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c