או כי תזוב על נדתה. פי׳ הרמב״ם בהל׳ א״ב פ״ו הי״ז שאם ראתה שלשה ימים סמוך לנדתה ה״ה זבה עכ״ל. וביארנו בהע״ש שאי׳ פ״ו אות ד׳ דקמ״ל דאף ע״ג שעדיין לא כלו שבעה ימי נדותה כגון שראתה התחלת נדותה ביום השביעי משבעה ימים שבין ימי זיבה לזיבה וא״כ נמשך טומאת נדתה בתוך י״א ימי זיבה. וס״ד אשר כל עוד שלא נטהרה מנדתה אינה נעשית זבה וכאשר כן הוא באמת דעת ר״ע. אבל כ״ז אינו לראב״ע דס״ל י״א שבין נדה לנדה הל״מ ולא מדיוק מקרא זה א״כ אתי האי קרא לפרש דזיבה חלה בתוך ימי נדותה. ושם הארכנו יותר:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 15 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c