וגלח את כל שערו. היינו המפורש בפסוק ט׳. ולכאורה היה להמקרא לכתוב כאן כל הפרטים. ובמקרא שאחריו בכלל כמו הקודם אלא בא ללמדנו דכלפי דכתיב ראשו וזקנו שבא לרבות אפילו במקום איסור לגלחם כידוע. וס״ד דוקא בתגלחת ראשונה בעינן רבוים אלו. אבל בתגלחת שניה שאינו אלא שבעה ימים אין בזה עדיין איסור כלל מש״ה שרי. אבל אם ע״פ סיבה נתאחר הגלוח ויש בו ג״כ איסור אינו דוחה מש״ה כתיב הרבוי גם בתגלחת שניה. ואל תדחני שהרי יש כאן שבעה ימים שהוא שיעור גדול שיער כדי לכוף ראשן לעיקרן כדאי׳ בנזיר דט״ז כל אחר מלאת שבעה סותר. והיינו משום שיהא כדי לגדל שיער. הא ל״ק דודאי במשך שבעה ימים ממש מתגדל השיער כדי לכוף ראשן לעיקרן אבל הרי אפשר לעשות התגלחת פחות משבעה ימים דהיינו שיגלח בראשונה בסוף היום והשניה בתחלת יום השביעי ואין זמן לגדל עדיין. ולא תקשה דא״כ לא יקוים מצות תגלחת כלל הא ל״ק דאכתי אפשר שיגלח במקום היתר בתחלת היום הראשון. ובמקום איסור בסוף היום כדי שיגיע ליום השביעי ויהא גדל במקום היתר ויקיים בזה מצות תגלחת מש״ה כתיב כל הפרטים בתגלחת שניה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 14 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c