חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד. בצואה כתיב בכולהו מצות. ויש לשום לב למאי דקדק בפסוק כאן לכתוב מצה רק בחלה. ונראה דמשום שהזהירות ע״ז שיהיה מצה לא היה אלא בחלה. דחלת לחם שמן היינו רבוכה. ונהי דמכ״מ הזהיר הכתוב שיהא מצה ולאפוקי שלא יהא הסלת נחמץ משעת לתיתה וכדומה. מכ״מ לא היה במה להזהר בשעת לישה וחליטה. וכן ברקיק שהוא דק אינו מחמיץ כ״כ וא״צ להזהר בו כמו בחלה עבה כדאיתא בפסחים דל״ז ומכאן הוכחה לדעת חז״ל דחלת מצה הוא חלות מצות דכתיב בפ׳ תצוה וחלת לחם שמן הוא רבוכה. דלא כהראב״ע ז״ל:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 8 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c