וימלא כפו ממנה. היא קמיצה. מכ״מ צריך טעם למה כתב כאן לשון משונה. אלא נכלל כאן עוד כונה שניה. דבאמת עשה כאן אהרן שלא כדין לדורות. דשלמים קודמין למנחה כדתנן בזבחים פ׳ כל התדיר. ומקרא מלא כתיב גם כאן ושור ואיל לשלמים וגו׳ ומנחה בלולה בשמן. אלא משום שבכל הקרבנות שעשה אהרן באותו יום נתמלאו ידיו בזה לעבודת המזבח. ועדיין לא נתמלא אלא אצבעותיו שהם כלי המעשה ולא הכף. והשלמים טעונין תנופה על הכף ועדיין לא נתמלא הכף בעבודה. דתנופה עצמה אינה עבודה שמעכבת. ע״כ הקדי׳ אהרן את המנחה ובקמיצה מלא גם כפו ממנה:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 9 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויקטר על המזבח מלבד עולת הבוקר. לפי הפשט לא קאי במנחת הבוקר שהרי לא נשתוו מעשה מנחה זו שנקמצה למנחת התמיד שכולה כליל כדין מנחת נסכים. אלא לא מיירי כ״א בעולה עצמה וכמש״כ הרמב״ן שבא ללמד שאין עולת העם פוטרת עולת התמיד. אבל לא ביאר יפה אמאי כתיב כאן גבי הקטרה ולא כתיב גבי עשיית העולה לעיל. ונראה משום דזה כלל גדול דחובה עולה זב״ז אם לא שיש איזה שנוי והוכחה שאיננה כראשונה וכמש״כ התוס׳ ב״ק דס״ה לענין חומשו עולה בכפילו. וביארנו בס׳ שמות ר״פ תשא. ע״כ היה עולה עה״ד דעולת הצבור שהיה כבש בן שנה כמו עולת התמיד עולה בו לענין מצות הקטרה. ובשלמא שחיטה וזריקה לא נשתוו בזמן. שהרי עולת התמיד קדמה לחטאת ועולת העם היתה אחר החטאת. משא״כ בהקטרה דשניהם היו קודמים לחטאת הייתי אומר דעולה זב״ז ואין צריך להקטיר רק כזית שמעכב את הדם מש״ה כתיב גבי הקטרה מלבד עולת הבוקר. ולפי דברינו שהוא כמש״כ הרמב״ן קאי ויקטר עה״מ על העולה. א״כ מש״כ תחילה ויעשה כמשפט לא מיירי בהקטרה. וכמש״כ שם דמיירי בשחיטה וזריקה וגם בנתוח ורחיצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c