וימשח את המשכן וגו׳. לא נתבאר עיקר משיחה במשכן וכליו אלא ביום השמיני לבד. וגם עיקר הזאה על המזבח בשמן המשחה לא נזכר בפ׳ תצוה כלל וכבר העיר רש״י בזה. ומש״כ הרמב״ן תמוה. שעירב פסוקי דשבעת ימי המלואים עם פסוקי דשמיני ובאמת לא נזכר בשבעת ימי המלואים משיחת המשכן ומשיחת הבנים כלל אלא משיחת אהרן כדין כה״ג שטעון גם לדורות משיחה שבעה. וגם במעשה לא נמשחו הבנים אלא ביום השמיני וא״כ מנ״ל למשה משיחת המשכן בז׳ ימי המלואים. אלא שלמד מדכתיב בצווי במזבח ומשחת אותו לקדשו. ופרש״י שם בשמן המשחה. והנה כתיב שם אחר זה שבעת ימים תכפר על המזבח והוא מיותר שהרי כבר כתיב ופר חטאת וגו׳ אלא קאי ג״ז על השמן שמלבד המשיחה יהיה כדין כפרה שהוא בדם בהזאה. כך יהי בשמן. וא״כ היה ראוי לכתוב ומשחת אותו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אותו. ואמאי כתיב לקדשו בינתים אלא ללמד דמשיחה לאו במזבח לחוד אלא כל דבעי קידוש טעון משיחה בשבעה ימים. ורק כפרה שהוא הזאה בשה״מ אינו אלא על המזבח. וכ״ז מרומז במקרא אבל אינו מפורש ונדרש לקבלה בע״פ והיינו דכתיב בסוף כאשר צוה וגו׳:
קריאה במקור
העמק דבר על ויקרא · פרק 8 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a58fe6837257e3cab259387bd3e0225a5573a8bea740a36f19c6d76076e1b07c