העמק דבר על ויקרא · פרק 17 · פסוק 8

ואלהם תאמר. פי׳ לכולם לאהרן ובניו וכל ישראל ובא ללמד שגם ישראל מוזהרים על העלאה כמו כהנים. דס״ד שאין מוזהר על העלאת חוץ אלא מי שראוי להעלות בפנים. וכמו שאין זר חייב על ביאה לקדה״ק משום שאין עליו מצוה ליכנס באיזה זמן. וכיב״ז כ׳ התוס׳ יבמות דל״ב דבטומאה לא הוזהרו זרים על העבודה היינו משום שאין בהם מצוה בטהרה. וא״כ ס״ד דדוקא בשחיטה שכשרה בזר בפנים הוא מוזהר בחוץ משא״כ העלאה. מש״ה הוצרך הכתוב לפרש שגם ישראל מוזהרים. ואפילו הגר אשר יגור בתוככם. שאינו רגיל להעלות בעצמו בחוץ דגם בהיתר במה לא הכל היו מקריבין אלא אדם המעלה כמו כהני במות. משא״כ גר שהוא אדם פשוט ואינו רגיל להעלות בחוץ ס״ד שאינו חייב על העלאת חוץ בשעת איסור במות קמ״ל דאפילו גר חייב כרת. והיינו דדייק הכתוב אשר יגור בתוכם ולא כתיב הגר בתוכם כמו להלן י׳ י״ב י״ג ללמדנו אפילו עדיין אינו גר בישראל וא״כ בודאי אינו אדם המעלה אלא אחר שנתגייר ודעתו שיגור בישראל ה״ז ח״כ: