ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה. הוא מענין אמרו ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (ויקרא י"ז ז') והם שדים ודמיונים כוזבים שעשו מהם אלוהות או היו מסופקים אם למזל שור יתנו הגדולה בדבר הצלחת ישראל ביציאת מצרים או למזל טלה כמו שהיו חושבים המצרים ולזה היה הצאן אליל מצרים ולפי שהיו יותר סומכים על דבר העגלים מפני העגל אשר עשה אהרן לא זכר בס' מלכים כי אם העגלים (טז יז) וזכר כי משאר השבטים באו בירושלים רבים לזבח לה' אלהי אבותיהם ובזה הענין חזקו מאד מלכות רחבעם ואמצוהו עד שלש שנים למלכות רחבעם כי עשו רחבעם ועמו הישר בעיני ה' עד שלש שנים:
קריאה במקור
רלב"ג על דברי הימים ב · פרק 11 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e84a6d68484a2d9d7056259a8b029a29a88c675bce2725b779608baa31c544f0