הוֹרֵיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ הַשֵּׁם, וְהַשָּׂטָן עֹמֵד לְצַד יְמִינוֹ כְּיֹצֵר לוֹ רָע.
וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ׃זכריה · פרק ג׳
טהרת יהושע הכהן והבטחת תפקידו
העמדת יהושע הכהן לפני הַשֵּׁם, הסרת לכלוך בגדיו והבטחת צמיחת הניב והשלום ביום הבא.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
זכריה ג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
טהרת יהושע הכהן
וַהַשֵּׁם אָמַר לַשָּׂטָן: הַשֵּׁם נוֹעַר בְּךָ, הַשָּׂטָן! הַשֵּׁם נוֹעַר בְּךָ, הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלַיִם. הַאִם זֶה לֹא הָעוֹד שֶׁיּוּצַּל מֵאֵשׁ?
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בִּבְגָדִים מְלֻכְלָכִים, וְעָמַד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ.
וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָעֹמְדִים לְפָנָיו: הָסִירוּ אֶת הַבְּגָדִים הַמְּלֻכְלָכִים מֵעָלָיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רְאֵה, הֶעֱבַרְתִּי מֵעֲלֶיךָ אֶת אֲשָׁמְךָ וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתְךָ בִּבְגָדִים חֲגִיגִים.
וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת׃ה–ח
טיהור יהושע והבטחת תפקידו
ואמרתי: שיניחו כובע נקי על ראשו. והניחו את הכובע הנקי על ראשו, והלבישו אותו בגדים, ומלאך הַשֵּׁם עומד.
וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד׃ומלאך הַשֵּׁם פנה אל יהושע ואמר:
וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃כך אומר הַשֵּׁם צבאות: אם תלך בדרכיי ואם תשמור על מצוותיי, גם אתה תנהל את ביתי וגם תשמור על חצרי, ואתן לך תפקיד בין העומדים כאן.
כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃שמע נא יהושע הכהן הגדול, אתה וחבריך היושבים לפניך, כי אתם אנשי ניסי, כי הנה אני מביא את עבדי, הצמח.
שְֽׁמַֽע־נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי־הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת־עַבְדִּ֖י צֶֽמַח׃ט–י
האבן והשלום המובטח
כי הנה האבן ששמתי לפני יהושע היא אבן אחת עם שבע עיניים. אני פותח אותה, כך אומר ה', צבאות, ואסיר את עוון הארץ הזאת ביום אחד.
כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ביום הזה, אומר ה', צבאות, כל אחד יקרא לחברו מתחת לגפן ומתחת לתאנה.
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל־תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל־תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
טהרת יהושע הכהן
וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ׃
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃
וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃
וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת׃
ה–ח
טיהור יהושע והבטחת תפקידו
וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד׃
וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃
כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
שְֽׁמַֽע־נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי־הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת־עַבְדִּ֖י צֶֽמַח׃
ט–י
האבן והשלום המובטח
כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל־תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל־תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
חזון על טהרת הכהן ושינוי גורלו.
פסוקים א–ד
טהרת יהושע הכהן
חזון המציג את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה', בעוד השטן עומד לצדו ומטיל עליו ספק. ה' מגן על יהושע ומתקן את מצבו, מסיר ממנו את בגדיו המלוכלכים ומלביש אותו בבגדים חגיגיים כסימן לכפרת עוונותיו.
פסוקים ה–ח
טיהור יהושע והבטחת תפקידו
מלאך הַשֵּׁם מורה להלביש את יהושע בגדים נקיים ולסדר את מצבו הרוחני. הַשֵּׁם מבטיח לו שיוכל לנהל את ביתו ואת חצריו בתנאי שישמור על הדרכים והמצוות. המלאך מכנה את חברי יהושע כאנשי ניסי ומבשר על בוא עבדו, הצמח.
פסוקים ט–י
האבן והשלום המובטח
הפסוקים מתארים חזון על אבן אחת עם שבע עיניים שהשם מציב לפני יהושע, אשר תסיר את עוון הארץ ביום אחד. ביום הזה ישרור שלום ושותפות בין אנשים, כשכל אחד יזמין את חברו לשבת תחת הגפן והתאנה.
הבטחה לעתיד על ידי צמיחת הניב והשלום.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הדין וההגנה של יהושע בן יהוצדק
״אַחְתְיוּהּ, שְׁדִינְהוּ. אִינְהוּ אִיקְּלוֹ, יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל אִיחֲרֻךְ אִיחֲרוֹכֵי מָאנֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה׳ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל״
בְּקֶצֶת הַקְטָע, הַמְקוֹר מְסַבֵּל אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁל הַדִּין שֶׁנִּעֲשָׂה לַשָּׂטָן. הַמְסֹרֶת מְצַיֶּנת כִּי הַשֵּׁם הִגְבִּיל אֶת הַשָּׂטָן וְסָבַר עָלָיו. הַדָּבָר מִתְבַּסֵּס עַל הַמַּבְטָח שֶׁהַשֵּׁם יַעֲנִיף אֶת הַשָּׂטָן בְּמִלִּים חֲמִירוֹת. הַקְטָע מְקַשֵּׁר אֶת הַמַּעֲמָד הַהֲלָכִי שֶׁל הַדִּין לַמַּהֲלָשָׁה הַנִּרְאֵית בַּחֲזוֹן. בַּחֲזוֹן זְכַרְיָה נִרְאֶה יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ. הַמְסֹרֶת מְסַבֶּת כִּי הַמַּעֲמָד הַזֶּה מְסַיֵּעַ לְהַבְנַת הַדִּין שֶׁנִּעֲשָׂה לַשָּׂטָן.
סנהדרין צ״ג א:ט״ז ↗הצלה מתוך האש
״רַבִּי תַּחֲנָא אוֹמֵר: גָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל וְלֹא הִנִּיחוּ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְצִדְקִיָּה בֶּן מַעֲשֵׂיָּה נַעֲשׂוּ רוֹפְאִים רוֹפְאֵי שֶׁקֶר, וְהָיוּ מְרַפְּאִים אֶת נְשֵׁי כַשְׂדִּים״
בְּמַקֶרְתֵי דֶּרֶב אֱלִיעֶזֶר, מְסֻפָּר אַחֲרָית הַגָּלוּת לְבָבֶל, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא פָּרְדוּ מֵהֶם. הַמַּקְרֶה מְתָאֵר אֶת אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶת צִדְקִיָּה בֶּן מַעֲשֵׂיָּה, שֶׁהָיוּ רוֹפְאִים כֹּזְבִים וּרְפָאָה אֶת נְשֵׁי כַשְׂדִּים בְּמַעֲשֵׂי מִטָּה לְכַלְכַּלְתָּם. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל כֵּאן, צִוָּה לִשְׂרֹף אֶת שְׁלָשֶׁתָּם. הַמַּלְאָכִים הִתְעַלְּמוּ מִנֶּגֶד הָאֵשׁ בְּעֵדוּת שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה עִמָּם, אַךְ הַמֶּלֶךְ צִוָּה לִשְׂרֹף אֶת כֻּלָּם. מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ יָרַד וְהִצִּיל אֶת יְחֹשֻׁעַ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בְּעוֹד שֶׁשְּׁנֵי הָרוֹפְאִים נִשְׂרְפוּ וְקֻלָּה נָשְׂאוּ. הַמַּקְרֶה מְפֵרֵשׁ אֶת הַפְּסָקִים עַל בִּיטּוּל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים וְעַל הַקְּלָלָה שֶׁנֶּחְתְּתוּ בָּהּ הָעֲוֹנוֹת, כְּפִי הַפֵּרוּשׁ בְּפִרְקֵי דֶּרֶב אֱלִיעֶזר.
פרקי דרבי אליעזר ל״ג:י״ד ↗בעקבות המפרשים
הסרת הלבוש המלוכלך
״הלא זה אוד מוצל מאש. מפורש באגדת חלק (דף צג) שהושלך עם אחאב בן קוליה וחבירו לאור:״
בפסוק זה, זכריה רואה את כהן השרת, יהושע, עומד לפני הַשֵּׁם, ושטן עומד לצדו כדי להאשים אותו. הַשֵּׁם מגן על יהושע וקובע שהוא בחר בו, בדומה לעץ שנבחר מתוך האש כדי שלא יישרף. הדימוי מראה על הצלה מסיטונאות ומהרס. חלק מהמפרשים, כמו אגדת חלק, מסבירים את המושג "מוצל מאש" באמצעות סיפור על אדם שהצליח להינצל מאש בעבר. הגישה הזו משתמשת בדוגמה היסטורית כדי להמחיש את כוחו של הַשֵּׁם להציל את עמו מתוך מצוקה קשה, אך חשוב לזכור כי המפרש מביא דוגמה מן המקבילה ולאו דווקא משנה את משמעות הפסוק המקורית.
רש״י על זכריה 3:2:2 ↗הַתְּנַאי לַהַשְׁלָטַת הַשֵּׁם
״אם בדרכי תלך. וגם אני זאת אעשה לך:״
בְּקֶצֶת הַחֲזוֹן מִזְכַרְיָה, הַשֵּׁם מַצִּיב תַּנְאי סְפִיקִי לְעַלִיָּה הַתַּפְקִידִית שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָשָׂר. הַנָּבִיא מַתְחִיל בְּהַבְטָחָה שֶׁל הַשְׁלָטָה וְהַשְׁגָּחָה, אַךְ הַתַּנְאי הַמֶּרְכָּזִי הוּא הַקֵּימָה בִּדְרָכָיו שֶׁל הַשֵּׁם. הַהַבְטָחָה הַזֹּאת מְקַשֶּׁרֶת אֶת הַשְׁלָטַת הַכֹּהֵן אֶל הַהַתְּמַכָּה הַמּוּסָרִית וְהַמִּקְצָעִית שֶׁלּוֹ. רַשִׁי מְסַבֵּר אֶת הַמִּלָּה "אִם בְּדַרְכַי תֵּלֵךְ" כְּמַצָּב שֶׁל הַקְצָה וְהַתְּמָצָה בַּמִּצְוֹת. הוּא מַסְבִּיר שֶׁמִּקְצָע הַתַּנְאי הַזֶּה מְכַוֵּן אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְמַטָּרָה הַשְׁלֵמָה. לְפִי הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה, הַהַבְטָחָה שֶׁהַשֵּׁם יַעֲשֶׂה לוֹ אֶת הַדָּבָר תְּלוּי בְּעִיקְרוֹ בְּשִׁמּוּר הַמַּדְרִיךְ הַנָּכוֹן.
רש״י על זכריה 3:7:1 ↗הַשֵּׁם וְהַהֲגָנָה מִן הַשָּׂטָן
״ויאמר - שהשם יסיר כל שטן שוטן שלא יבנה הבית ותבנה עבודת בית המקדש שלימה.״
בְּקֶצֶת הַחֲז אוֹת זְכַרְיָה, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַשֵּׁם עוֹמֵד לְצַד כֹּהֵן גְּדוֹל, יְהוֹשֻׁעַ, וְלִפְנֵיהוּ הַשָּׂטָן עוֹמֵד לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ. הַמַּצָּעָה בַּסּוֹף מְבִיאָה הַגָּנָה אֱלֹהִית שֶׁמּוֹצֵאת אֶת הַכֹּהֵן מִמַּצָּב שֶׁל אֲשָׁמָה. הָאִבֶּן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסוּק שֶׁהַשֵּׁם יַסִּיר אֶת כָּל הַשָּׂטָן הַמַּבִּיל. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁשֶּׁום מִמַּחֲזוֹת הַבַּיִת לֹא יַעֲכִיבוּ אֶת הַבְּנִיָּה, כְּדֵי שֶׁעֲבוֹדַת הַבַּיִת תִּהְיֶה שְׁלֵמָה וּמְשֻׁלֶּמֶת.
אבן עזרא על זכריה 3:2:1 ↗החלפת הבגדים וסוד המופת
״כי אנשי מופת - ראוים הם שיעשה להם מופת.״
בספר זכריה, אנו רואים את הכהן הגדול יהושע עומד לפני השם. הוא לבוש בבגדי טומאה, והשטן עומד מולו כדי להאשים אותו. השם מגן על יהושע, מסיר ממנו את הלכלוך, ונותן לו בגדים נקיים ומפוארים. זהו תהליך של טהרה והתחדשות רוחנית עבור עם ישראל. הפסוק מדבר על "אנשי מופת" שצריכים להתרחב. אבן עזרא מפרש על הפסוק הזה שמי שזכאי לקבל מופתים, ראוי שיהיה לו המופת הזה. הוא מסביר שחשיבות המופת קשורה ליכולת של האדם להפוך למקור של אותה עוצמה רוחנית.
אבן עזרא על זכריה 3:8:3 ↗