ביום ההוא תהיה מאיצה פתוחה לבית דוד ולאנשי ירושלים, כדי לטהר את החטא ואת הטומאה.
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה׃זכריה · פרק יג׳
טהרת הארץ ומחיקת הנבואה הכוזבת
מקור מים לטהרה, השמדת הנביאים השקריים, הרועה הנכה והטיהור של השארית
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
זכריה יג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
טהרת הארץ ומחיקת הנבואה הכוזבת
ביום ההוא, כך אומר ה', ימחקו שמות האלוהות הזדונית מהארץ ולא יזכרו עוד, וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אני מרחיק מהארץ.
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ׃ויהיה שמישהו ינבא, ואמרו לו אביו ואמו, המולידים אותו: לא תחיה, כי שקר דיברת בשם ה'. ואביו ואמו המולידים אותו ידונו אותו בדם בזמן שהוא מנבא.
וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִנָּבֵ֣א אִישׁ֮ עוֹד֒ וְאָמְר֣וּ אֵ֠לָיו אָבִ֨יו וְאִמּ֤וֹ יֹֽלְדָיו֙ לֹ֣א תִֽחְיֶ֔ה כִּ֛י שֶׁ֥קֶר דִּבַּ֖רְתָּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּדְקָרֻ֜הוּ אָבִ֧יהוּ וְאִמּ֛וֹ יֹלְדָ֖יו בְּהִנָּבְאֽוֹ׃ביום ההוא יתביישו הנביאים, כל אחד מחזונו בזמן שהוא מנבא, והם לא ילבשו בגד שעור כדי להסתיר את עצמם.
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵבֹ֧שׁוּ הַנְּבִיאִ֛ים אִ֥ישׁ מֵחֶזְיֹנ֖וֹ בְּהִנָּֽבְאֹת֑וֹ וְלֹ֧א יִלְבְּשׁ֛וּ אַדֶּ֥רֶת שֵׂעָ֖ר לְמַ֥עַן כַּחֵֽשׁ׃הרועה הנכה והשארית שנותרה
והוא אמר: "אני לא נביא, אני סתם אדם שעובד אדמה, כי אבא שלי נתן לי את העבודה הזאת כבר מגיל צעיר".
וְאָמַ֕ר לֹ֥א נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי אִישׁ־עֹבֵ֤ד אֲדָמָה֙ אָנֹ֔כִי כִּ֥י אָדָ֖ם הִקְנַ֥נִי מִנְּעוּרָֽי׃ואמר לו: "מה אלו המכות שעל הגוף שלך?" והוא ענה: "מה שפגעו בי בבית האנשים שאני אוהב".
וְאָמַ֣ר אֵלָ֔יו מָ֧ה הַמַּכּ֛וֹת הָאֵ֖לֶּה בֵּ֣ין יָדֶ֑יךָ וְאָמַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכֵּ֖יתִי בֵּ֥ית מְאַהֲבָֽי׃ (ס)יְהוָה צְבָאוֹת אָמַר: "חֶרֶב, קוּמִי נֶגֶד הָרוֹעֶה וְנֶגֶד הַאִישׁ הַקָּרוֹב אֵלַי. הַכּוּ אֶת הָרוֹעֶה, וְהַצֹּאן יִתְפּוֹרֵר, וַאֲנִי אֶמְשֹׁךְ אֶת יָדִי מִן הַמְּשַׁבְּרִים".
חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃יְהוָה אָמַר: "בְּכָל הָאָרֶץ יִהְיֶה זֶה: שני שלישים יִכָּרְתוּ וְיָמוּתוּ, וְהַשְׁלִישׁ הַשְּׁ third יִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ".
וְהָיָ֤ה בְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה פִּֽי־שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ׃טיהור השליש
אני אכניס את השליש לאש ואזכה אותם, בדיוק כמו שמזקקים כסף ומטהרים זהב. הם יקראו בשמי ואני אענה להם. אגיד להם: "הם עמי", והם יגידו: "השם אלוהי".
וְהֵבֵאתִ֤י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא ׀ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי֙ אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
טהרת הארץ ומחיקת הנבואה הכוזבת
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה׃
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ׃
וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִנָּבֵ֣א אִישׁ֮ עוֹד֒ וְאָמְר֣וּ אֵ֠לָיו אָבִ֨יו וְאִמּ֤וֹ יֹֽלְדָיו֙ לֹ֣א תִֽחְיֶ֔ה כִּ֛י שֶׁ֥קֶר דִּבַּ֖רְתָּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּדְקָרֻ֜הוּ אָבִ֧יהוּ וְאִמּ֛וֹ יֹלְדָ֖יו בְּהִנָּבְאֽוֹ׃
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵבֹ֧שׁוּ הַנְּבִיאִ֛ים אִ֥ישׁ מֵחֶזְיֹנ֖וֹ בְּהִנָּֽבְאֹת֑וֹ וְלֹ֧א יִלְבְּשׁ֛וּ אַדֶּ֥רֶת שֵׂעָ֖ר לְמַ֥עַן כַּחֵֽשׁ׃
הרועה הנכה והשארית שנותרה
וְאָמַ֕ר לֹ֥א נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי אִישׁ־עֹבֵ֤ד אֲדָמָה֙ אָנֹ֔כִי כִּ֥י אָדָ֖ם הִקְנַ֥נִי מִנְּעוּרָֽי׃
וְאָמַ֣ר אֵלָ֔יו מָ֧ה הַמַּכּ֛וֹת הָאֵ֖לֶּה בֵּ֣ין יָדֶ֑יךָ וְאָמַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכֵּ֖יתִי בֵּ֥ית מְאַהֲבָֽי׃ (ס)
חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃
וְהָיָ֤ה בְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה פִּֽי־שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ׃
טיהור השליש
וְהֵבֵאתִ֤י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא ׀ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי֙ אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את תהליך הטיהור של העם דרך מקור מים וקריסת הנבואה הכוץבת, וכן את המחיר הכבד של הרדיפה והטיהור.
טהרת הארץ ומחיקת הנבואה הכוזבת
הפסוקים מתארים יום שבו ייפתח מקור לטהרת החטאים בירושלים. ביום זה יוסרו מהארץ כוחות הטומאה, הנבואה הכוזבת, וכוזבי הנביאים יחשפו, עד כדי כך שאפילו קרובי הנביא יתקעו בו בזמן שהוא מנבא שקר.
הרועה הנכה והשארית שנותרה
הפסוקים מתארים אדם המכחיש נבואה ומסביר את פצעיו, ואז מביאים את דיבור הַשֵּׁם על פגיעה ברועה שתוביל לפיזור הצאן. הנבואה מדגישה כי חלק גדול מאוד של האוכלוסייה יאבד, ורק שליש קטן יישאר בחיים.
טיהור השליש
הפסוק מתאר תהליך של זיכוך וטיהור של קבוצת אנשים באמצעות אש, בדומה לזיכוך מתכות יקרות. התוצאה של תהליך זה היא יצירת קשר עמוק ובלתי ניתן לניתוק בין הלב לבין הבורא, מתוך הכרה בבורא כאלוהים ובהתחייבות לעמו.
הפרק מסתיים בתיאור של שארית קטנה שעוברת תהליך של טיהור דרך אש וסבל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מַיִם חַיִּים וְעִרְבּוּת הַטֹּהַר
״כְּתִיב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַם וגו׳. תַּנֵּי. בֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עַד הַפָּרָכוֹת כְּקַרְנֵי סִילַיי וּבִילַיי. מִן הַפָּרָכוֹת עַד מִזְבַּח הַזָּהָב כְּקַרְנֵי חֲגָבִים.״
בַּתַּלְמוּד הִירוּשָׁלְמִי, בְּסֵפֶר שְׁקָלִים, מְסֻרֶת תִּיאּוּר מַפְלֵא שֶׁל מַיִם חַיִּים הַנִּפְתָּחִים בִּירוּשָׁלַיִם. הַמַּעֲבִיר מַדּוֹד מְתָאֵר אֶת הַמַּסְלָה שֶׁל הַמַּיִם מֵהַמִּזְבֵּחַ וְעַד מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בַּבַּיִת, כְּשֶׁהַמֶּרְחָק הַנִּמְדָּד בְּאַמָּה מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל שָׁלָה. הַמַּיִם הַכּ אֵינָם רַק מַיִם רְגִילִים, אֶלָּא הֵם מַיִם שֶׁמִּתְמַלְמְלִים וְעוֹצְמָהּ גְּדוֹלָה מְמַלֵּאת אֶת הַמַּסְלָה עַד שֶׁנַּחַל גָּדוֹר מַנְעִיק אֶת הַמַּעֲבִיר לְעַצּוֹר. הַמִּדָּה הַתַּלְמוּדִית מְסַבֶּת הַמַּקוֹר שֶׁל הַמַּיִם הַזֶּה, וּמְדַבֶּת עַל הַמַּצָּב שֶׁל בֵּית דָּוִד וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם. הַתַּלְמוּד מַצִּיעַ הֶבְלֵט שֶׁל עֲרֻבּוּת: הַמַּיִם הָאֵלֶּה הֵם "מֵי תַעֲרוּבוֹת". בְּמָקוֹם אֶחָד הֵם כְּשֵׁרִים לְטָהרָה שֶׁל נִדָּה וְחַטָּאת, אַךְ בְּמָקוֹת אַחֲרַיִים הֵם פְּסוּלִים לְשִׁבָּה זוֹ אוֹ לָזוֹ. הַפֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָתִי מְסַבֵּת שֶׁהַמַּצָּב תָּלוּי בַּמִּשְׁתַּנֶּה בַּמַּיִם בְּמַסְלָהּ.
תלמוד ירושלמי שקלים ו׳:ב׳:ג׳ ↗מְקוֹר הַטָּהָרָה בְּבֵית דָּוִד
״מְפַכִּין עֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת. מִכָּאן וְאֵילָךְ הָיָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד, כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד נַעֲשֶׂה כְּנַחַל שׁוֹטֵף״
בַּדַּף יוֹמָא (ע״ח א׳) מְסֻרֶת תּוֹכְנָה עַל הָעָתִיד. הַתַּלְמוּד מְסַבֵּר שֶׁמִּתַּחַת לִפְתַחַת הַבַּיִת יֵצְאוּ דְּבָרִים שֶׁיַּקְלִיט אֶת הָעַם. הַזֶּרֶם הַזֶּה יַעֲלֶה וְיַעֲלֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשָׁם, הוּא יִהְיֶה כְּמוֹ נַחַל שׁוֹטֵף שֶׁמְּנַקֶּה אֶת הָעוֹלָם מִפְּגָמִים שֶׁל חֵטְא, נִדָּה וְזִבּוּר. הַהֶסְפֵּר מְבַסֵּס אֶת הַדְּבָרִים עַל פְּסוּק מִתּוֹךְ הַתַּנָּךְ: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִד וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה". הַתַּלְמוּד מְקַבֵּל אֶת הַפְּסוּק כְּעֵדוּת לְמַעֲרָכָה הַמְּנַקָּה אֶת הָעַם בַּיָּמִים הַבָּאִים.
יומא ע״ח א:א׳ ↗בעקבות המפרשים
ניקיון והפרדה מן הנבואה הכוזבת
״וגם את הנביאים. נביאי שיקרא:״
בפרק זה של ספר זכריה, הנביא מתאר תהליך של טהרה וניקיון מן הרע והעבודה הזויה. הנביא מבשר על פתיחת מעיין שמשקה את העולם מן החטא, מה שמוביל להסרת השפעת הנביאים המוליכים שולל. התהליך כולל הפרדה ברורה בין האמת לבין שקרים וחיזויים כוזבים. רש"י, בפירושו על הפסוק השני, מסביר כי הכווד בטקסט מתייחס גם לנביאי שקר. לפי רש"י, הניקיון שמתואר כולל את הסרת השפעתם של אלו שמנבאים דברים שאינם אמת, ובכך מובעת היכולת של ה’שם להסיר מן העם את התעלומה והטעות של הנבואה המטעה.
רש״י על זכריה 13:2:1 ↗ההתפזרות של הצאן והמכה על הרועה
״ותפוצנה הצאן. שכבושה תחת ידו:״
בפרק הזה מנבואת זכריה, אנו רואים דימוי של פגיעה ברועה שגורמת לפיזור הצאן. הפסוק מתאר מצב שבו הצאן מתפזר תחת כוחו של מי שמשתלט עליו. המעשה הזה נתפס כחלק מתהליך של מכה ושינוי שקורה לעם. רש"י מפרש את המילים "ותפוצנה הצאן" ומסביר שהפיזור נובע מכך שהצאן נכנע ונשכב תחת ידו של השליט. הפירוש מתמקד בכניעה הפיזית של הצאן תחת כוחו של הרועה שנכה, ואינו מציע פרשנות רחבה מעבר למשמעות המילולית של הכניעה והשליטה.
רש״י על זכריה 13:7:4 ↗הִתְעוּתַת הַנְּבִיאִים וְהַטְּהָרָה
״והיה - הטעם כל ככה יהיו אוהבי השם, כי על אהבתו ידקרו האבות הבנים.״
בְּפֶרֶק הַתְּכִנָּה, זְכַרְיָה מְתַקֵּן אֶת הַמַּצָּב שֶׁל הָעָם בְּעוֹד זֶה לֹא קָרָה. הַנָּבִיא מַתְחִיל בְּדִבּוּר עַל מַעְיָן שֶׁיִּפָּתַח לְחַטָּאִים וּלְטְמֵאִים, וְעַל הַסֶּרֶט שֶׁיִּכְרַת הַשֵּׁם אֶת הַעֲבֵרָה וְהָרֶשַׁע. הַנָּבִיא מְתָאֵר תְּמוּנָה שֶׁל הַסֶּרֶט הַזֶּה יִגְרֹם לְחֶדְלַת הַנְּבִיאִים וְהַקְּסָמִים, שֶׁהַמַּסָּרָה שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה מְנֻגֶּדֶת לָאֱמֶת. הַתְּכִנָּה מְתָאֶרֶת תְּמוּנוֹת קָשׁוֹת שֶׁל הַסֶּרֶט שֶׁיִּכְרַת אֶת הָרֶשַׁע. אָבִים עָשׂוּ מַעֲשַׂיִם רָעִים וְיִקְרְאוּ לִבְנֵיהֶם "בְּנֵי קְלָלָה". אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסַח שֶׁבַּפֶּסַח הַזֶּה, כְּבָר יִהְיוּ אוֹהֲבֵי הַשֵּׁם, וְזֶה כְּבָר יִהְיֶה כְּבָר הַמַּצָּב שֶׁלָּהֶם בִּגְלַל הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ, כְּבָר יִקְרְאוּ הָאָבוֹת אֶת הַבָּנִים כְּכָךְ. הַנָּבִיא מְצַיֵּן עַצְמוּת וְעֹצֶם שֶׁל טָהרָה שֶׁתָּבוֹא.
אבן עזרא על זכריה 13:2:1 ↗מִלְחָמוֹת הָאָרֶץ בְּעֵת הַמִּשְׁמָע
״חרב - ותנבא עוד על מלחמות רבות תהיינה בכל הארץ במות משיח בן יוסף.״
בַּקֶרֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל זְכַרְיָה הַנָּבִיא בְּעִנייַן הַמִּלְחָמוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁיִּקְרְאוּ. הַנָּבִיא מַתְחִיל בְּדִבְּרוֹת עַל הַמִּלְחָמוֹת הַרַבּוֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל הָאָרֶץ. הַמַּקְורֵה מְסַבֵּל אֶת הַמִּלְחָמוֹת הָאֵלוֹת כְּחֵלֶק מֵמָּצוֹת הַמָּסָר. אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר בְּפִתּוּחוֹ שֶׁהַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת הַנִּלְוֹת לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה יִהְיוּ בִּזְמַן מְתוֹת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. הַסִּבָּה לְהַבְחָנָה הַזּוֹ הוּא הַפְּרָשׁוּת שֶׁלּוֹ עַל הַטֶּקסט הַנָּבִיא.
אבן עזרא על זכריה 13:7:1 ↗