לאן הלכת, אהובך, יפה מכל הנשים? לאן פנית, אהובך, ונחפש אותו יחד איתך?
אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃שיר השירים · פרק ו׳
חיפוש האהוב בגנים
האהוב מחפש את אהובתו בין הפרחים והעצים, ומתפעל מיופייה המרהיב של היונה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
שיר השירים ו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חיפוש האהוב בגנים
אהובי ירד לגנו, אל המגינות הריחניות, כדי לרעות בגנים ולאסוף שושנים.
דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃אני לדודי ודודי לי, הרועה בתוך השושנים.
אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשׁוֹשַׁנִּֽים׃ (ס)יפה את, רעייתי, רעננה ומעודנת, כמו ירושלים, מנוצצת כמו דגל.
יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃שבח היופי
תסיטי את עינייך ממולי, כי הכבשים הכבדו עליי. השיער שלך כמו עדר עזים שגבר מעבר לגלעד.
הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃השיניים שלך כמו עדר כבשים שעלה מהרחצה, כולן יפות ואין בהן פגם.
שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃כמו פרי רימון, החניה שלך בולטת מבין הצמחייה.
כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃שישים הן מלכות, ששים פילגשים, ועוירות אין לספור.
שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְּלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃יופייה של היונה וחיפוש בגן
היא אחת, יונה שלי, מתה. היא אחת לאמה, טהורה היא למי שילדה אותה. הבנות ראו אותה ושיבחו אותה, מלכות ושפחות וגם פילגשים הללו אותה.
אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ (ס)מי זו שמופיעה כמו אור הבוקר? יפה כמו הירח, טהורה כמו השמש, מפחידה כמו צבאות דגלנים?
מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ (ס)ירדתי לגן האגוזים כדי לראות את פרחי העמקים, לראות אם פרחה הגפן ולבדוק אם הבשילו הרימונים.
אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃לא ידעתי, נפשי שמה אותי על מרכבות בני עמי הנדיבים.
לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי־נָדִֽיב׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חיפוש האהוב בגנים
אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃
דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃
אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשׁוֹשַׁנִּֽים׃ (ס)
יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃
שבח היופי
הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃
שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃
כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃
שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְּלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃
יופייה של היונה וחיפוש בגן
אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ (ס)
מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ (ס)
אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃
לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי־נָדִֽיב׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע מתאר את החיפוש של האהוב אחר אהובתו בגנים, את תיאור יופייה המופלא ואת השאלה על היעלמה.
חיפוש האהוב בגנים
השיר מתאר פנייה של האישה לאהובה שנעלם, תוך ניסיון לאתר אותו בגני הפרחים. היא מתארת את יופיו ואת השלווה שבמציאת אהובה, ומשווה את יופייה לירושלים המפוארת.
שבח היופי
פסוקים אלו הם חלק משיר אהבה המתאר את יופייה של האישה. הדובר משתמש בדימויים מעולם הטבע, כמו עדרים ופרי הרימון, כדי לשבח את שערה, שיניה וצורתה. השיר מסיים בתיאור כמות גדולה ובלתי נספרת של מלכות, פילגשים ועוירות.
יופייה של היונה וחיפוש בגן
הקטע כולל שבח ליונה ומתאר את יופייה המדהים המדמה את אור הבוקר והירח. הדובר מתאר ירידה לגן האגוזים כדי לבחון את פריחת הצמחייה, ומסיים בהתפעלות ממה שגרם לו להתרשם וליהנות.
הפסוקים מסתיימים בתיאור היונה והחיפוש בגן.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
דרכי השמחה וההארה
״דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, יא): תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה פִּילוֹן מְפֻלָּשׁ״
הפרשנות בויקרא רבה מסבירה את פסוקי תהילים העוסקים בדרך החיים ובשמחה. לפי המדרש, דוד ביקש מהשם לדעת כיצד יהיה השבח לעולם הבא. התשובה היא שמי שזקוק לחיים, זקוק גם לייסורים של תוכחה ומוסר כדי לצמוח. השמחה המובטחת מורכבת מחמישה מקורות של לימוד: מקרא, משנה, תלמוד, תוספתא ואגדה. בנוסף, הפרשנות מפרשת את "שבע שמחות" ככתות של צדיקים שיזכו לראות את השכינה. פניהם יזהרו כמו השמש, הלבנה, הרקיע, הכוכבים, הברקים, השושנים והמנורה הטהורה. ישנה גם דעה הרואה בנעימות אלו את כוח התורה והמצוות, או את המלמדים שחלוצים ביראת שכל ויראת שמים, אשר יהיו ראויים לעמוד לצד השם.
ויקרא רבה ל׳:ב׳ ↗יופי המצוות ורצון הבורא
״חביבים ישראל שהם מקיימין כל המצות שבתורה הא כיצד תפילין על ידיהם ותפילין על ראשיהם ומזוזה על פתחיהם וארבע ציציות על בגדיהם עליהם אומר דוד״
במסכת תפילין מוסבר הקשר העמוק בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא דרך קיום המצוות. התלמוד משתמש בדרכך של משל כדי להסביר מדוע הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו להתקדש במצוות התורה, כמו תפילין, מזוזה וציציות. המטרה אינה רק ביצוע פעולה חיצונית, אלא יצירת מצב של יופי פנימי וחיבור רוחני. במשל המופיע בדבר חז"ל, מלך מבקש מאשתו להיות מקושטת ומתוקנת כדי שתהיה רצויה בעיניו. באופן דומה, הקדוש ברוך הוא מבקש מישראל להיות מתוקנים במצוות כדי שתהיה להם רצון וקשר איתו. המפרשים מסבירים שחשיבות המצוות היא בבואנו להיות רצויים ומקודשים בפני הַשֵּׁם, כפי שמתואר בשיר אהבה המבטא את היופי והרצון של האהוב.
מסכת תפילין א׳:כ״א ↗בעקבות המפרשים
הרועה והמרעה
״הרועה בשושנים. הרועה את צאנו במרעה נוח וטוב:״
הפסוק מתאר את הקשר העמוק והמתמשך בין האהוב לאהובה. הביטוי "אני לרעתי ורעתי לי" מדגיש את ההדדיות והנאמנות המוחלטת בין הצדדים. יש כאן הבטחה של שייכות מלאה, שבה כל צד שייך לשני בצורה בלתי ניתנת להפרד. רש"י מפרש את המשפט "הרועה בשושנים" כתיאור של רועה המוליך את צאנתו למרעה טוב, נוח ובטוח. לפי גישה זו, הדימוי של הרועה אינו רק רגשי, אלא מתאר דאגה מעשית וסביבה של שפע ורוגע עבור הצאן, בדומה לדאגה של אהוב לאהובתו.
רש״י על שיר השירים 6:3:1 ↗ישראל כקבוצה ייחודית ומופתית
״ראוה בנות. את ישראל בגדולתה:״
בפסוק זה, המתאר את פני השטח של הבחורה, מופיעה ההשוואה בין ישראל לבין שאר הנשים. המקור מציין כי בעוד שכל הנשים הן יפות, ישראל נבדלת מעצמה ביופייה ובגדולתה המיוחדת. רש"י מפרש את הפסוק הזה בגישה המדגישה את הייחודיות של עם ישראל. לפי רש"י, הכוונה היא שהבנות רואות את ישראל בגדולתו ובמעמדו המיוחד, מעבר לכל שאר העמים.
רש״י על שיר השירים 6:9:4 ↗הירידה והעלייה של האהבה
״הפעם הב' דודי ירד לגנו. כמשמעו:״
בפסוק זה, שיר השירים מתאר רגע של מרחק וחיפוש בין האהובים. הכותב מציג מצב שבו האהוב ירד למקום נמוך או מרוחק, מה שמעורר דרישה לחיפוש וחיבור מחודש. המילים משקפות את הדינמיקה של קשר שאינו עומד במקום אחד, אלא משתנה ונע בין קרבה לריחוק. רבנו אבן עזרא מפרש את הפסוק הזה באופן מוחשי. לטענתו, הכוונה היא שהאהוב ירד פיזית למקום אחר, כפי שניתן להבין מהמשמעות הפשוטה של המילים. הוא מתמקד במשמעות המילולית של הפעולה, ללא הרחבות אלגוריות מורכבות, ומדגיש את המעשה עצמו כפי שהוא מופיע בטקסט.
אבן עזרא על שיר השירים 6:2:1 ↗הייחודיות של קהלת ישראל
״הפעם הג' אחת היא. שלא נתערבה באומות העולם:״
אבן עזרא מפרש את הפסוק המתאר את האישה היפה כמי שאין לה דוגמה נוספת בקרב העמים. הוא מדגיש את הייחודיות של עם ישראל, כשהוא מסביר שהיופי המיוחד הזה נובע מכך שהעם לא התערב באומות העולם ולא איבד את צביו הייחודי. הפרשן מתמקד במושג ה'יחידה' או ה'בודדת' מהעמים. לפי גישת אבן עזרא, הטעם למעמד המיוחד של עם ישראל הוא השמירה על הפרדה ועל זהות עצמית, מה שמונע את ההתבוללות שקיימת אצל שאר העמים.
אבן עזרא על שיר השירים 6:9:1 ↗