הלכתי לגני, אחותי הכלה, ונהנית ממוטי עם שמחתי. אכלתי מיער שלי עם דבש שלי, ושתיתי מייין שלי עם חלב שלי. החברים אכלו והדודים שתו ונהנו.
בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ (ס)שיר השירים · פרק ה׳
החיפוש אחר האם והאדם האהוב
שיר של חיפוש, כיסופים ותיאור יופי האהוב בתוך הקושי והגעגוע.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
שיר השירים ה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
החיפוש אחר האהוב
אני ישנה אבל לבי ער. קול אהובי דופק. פתחי לי אחותי, חברתי, יונה שלי, מתה אני! הראש שלי מלא בטל, וקצוות שערי רטובים מטל הלילה.
אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃פרקתי את בגדי, איך אוכל ללבוש אותם שוב? רחצתי את רגליי, איך אוכל לייבש אותן?
פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתָּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃אהובי הושיט את ידו מן החור, ומעייי שפכו עליו.
דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃הַחֲיִפּוּשׁ אַחֲרֵי הַדּוֹד
קַמְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת לְדוֹדִי, וְיָדַי טִפְּפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עוֹבְרוֹת עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.
קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל׃פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לְדוֹדִי, אַךְ הַדּוֹד חָמַק וְעָבַר. הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי יָצְאָה אַחֲרֵי דִּבְרוֹ; חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ וְלֹא מְצָאתִי, קָרָאתִי לוֹ וְלֹא עָנָה לִי.
פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃הַשּׁוֹמְרִים הַמְּסַבְּבִים בָּעִיר מְצָאוּ אוֹתִי; הֵם הִכּוּ אוֹתִי וְעָשׂוּ לִי פֶּצַע. הַשּׁוֹמְרִים עַל הַחוֹמָה הֵרְמוּ אֶת הַבֶּגֶד שֶׁלִּי מֵעָלַי.
מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃על המילים
הַמִּשְׁמַע הַמּוּקְדָּם שֶׁל "רְדִידִי" הוּא הַבֶּגֶד אוֹ הַכֶּסוּת.
הִשְׁבַּעְתִּי לָכֶן, בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם: אִם תִּמְצְאוּ אֶת הַדּוֹד, אַל תַּגִּידוּ לוֹ רַק שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אֲנִי.
הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דּוֹדִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃שבח האהוב
כמה אהוב אתה יותר מאחרים, יפה בין הנשים. כמה אהוב אתה יותר מאחרים, כך שבותחנו.
מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃אהובי לבן ואדום, נכבד מאין כמוהם.
דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃ראשו ככתם זהב, קצוות שיערו תלתלים שחורים כמו עורב.
רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוּצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃עיניו כיונים על פלגי מים, הנחים בתוך עשב רענן.
עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃תיאור יופיו של האהוב
ללחיים שלו יש מראה של שמן בשר, והוא גדל כמו עצי תבלין. השפתיים שלו הן כמו שושנים שמהטפטף מהם מור.
לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃הידיים שלו הן גליל של זהב מלא בדרוך. המעיים שלו עשויים משֶׁן, מכוסים ב sapphire.
יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃על המילים
התרגום משתמש במונח המודרני לספיר (sapphire) עבור סַפִּירִים.
הירכיים שלו הן עמודי פשתן המבוססים על בסיסי זהב. המראה שלו הוא כמו הלבנה, והוא חזק כמו ארזים.
שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃החך שלו מתוק וכל גופו מעורר תשוקה. זה אהובי וזה ידידי, בנות ירושלים.
חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲּמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
החיפוש אחר האהוב
בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ (ס)
אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃
פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתָּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃
דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃
הַחֲיִפּוּשׁ אַחֲרֵי הַדּוֹד
קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל׃
פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃
מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃
הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דּוֹדִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃
שבח האהוב
מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃
דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃
רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוּצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃
עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃
תיאור יופיו של האהוב
לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃
יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃
שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃
חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲּמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
השיר מתחיל בקריאה לערונות ובתחינה לעזרה, ממשיך בחיפוש אחר האהוב ומתאר את יופיו המרהיב של האדם האהוב.
החיפוש אחר האהוב
הכלה מתארת את ההנאה מעברה המפואר בגן, אך כעת היא נמצאת במצב של עייפות וקושי. היא מבקשת מהאהוב לפתוח לה את הדלת, בעוד היא סובלת מרטיבות וקושי לשמור על הבגדים והגוף נקיים. בסוף, האהוב מגיב במידת מעט מסתורית.
הַחֲיִפּוּשׁ אַחֲרֵי הַדּוֹד
הַשִּׁיר מְתָאֵר נִסָּיוֹן לִמְצֹא אֶת הַדּוֹד בַּלַּיְל. הַכּוֹתֶבֶת קָמה בְּלַיְל, אַךְ הַדּוֹד נֶעֱלָם. הַמִּסְתַּכְּלִים בַּעֲשִׂיַּת הַמְּסִבִּים בָּעִיר גּוֹרְמִים לָהּ סֵבֶל, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת מֵבְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהַסְתִּיר אֶת מַצָּבָהּ.
שבח האהוב
הקטע מתאר שבח עמוק לאדם אהוב. הדוברת משווה את יופיו של האהוב לכל שאר הנשים ומדגישה את המחויבות ביניהם. היא מתארת בפירוט את מראהו הפיזי: גונו, צבע שערו שחור וקצוצותיו, ועיניו הדומה ליונים רגועות בתוך טבע פריר.
תיאור יופיו של האהוב
פסוקים אלו מתארים בשירי הללה את היופי המוחשי והמרשים של האהוב. הדוברת מתארת את לחיዎቹ, שפתו, ידיו, מעליו, ירכיו וכל גופו באמצעות דימויים עשירים של טבע, מתכות יקרות ואבני חן. התיאור מסתיים בהצהרה של בנות ירושלים על הקשר האישי והקרוב שלהן אליו.
הקטע מסתיים בתיאור מפורט של המראה החיצוני והמרשים של האהוב.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
סוגי הקרבנות והמנהגים השונים
״רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר״
בפירוש זה, רבּי אֶלְעָזָר ורבּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מתווכחים בנוגע לסוג הקרבנות שהקריבו בני נח. רבּי אֶלְעָזָר סובר שהם הקריבו שלמים, בעוד רבּי יוֹסֵי טוען שהם הקריבו עולות. כדי להוכיח את דבריו, רבּי אֶלְעָזָר משתמש בפסוקים מבראשית, שמות, יתרו ושיר השירים כדי להראות שהקרבת שלמים קשורה להקרבת חלב או למצבים מסוימים. רבּי יוֹסֵי משיב בעזרת פסוקים המצביעים על עולות, כמו המקרה של יתרו או התיאור בשיר השירים. רבּי חוּנָא מסכם ששתי הגישות תלויות בשאלה האם יתרו התגייר לפני או אחרי מתן תורה. המפרש מראה כי הפסוקים בשיר השירים ותורת העולה יכולים לתמוך בטענות שונות, ומדגים כיצד שינויי ניסוח בתורה משמשים להוכחת סוג הקרבן.
ויקרא רבה ט׳:ו׳ ↗הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים לַבְּרָכוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּיִשַּׁעְיָה
״אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ (ישעיה נח, ח), אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ אוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים כב, ז): וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים (ישעיה נח, ח): מְהֵרָה״
הַפֶּרֶק מְבַסֵּס אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁבְּסוֹף פֶּסַק בְּיִשַּׁעְיָה נַח עַל יְסוֹד הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם. רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר מְסַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּמַּקְרֵא כְּעִנְיָנִים שֶׁל הַשְׁפָּעָה מְהִירָה וּמְלַאֵתָה. הוּא מְסַבֵּל גַּם אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַמַּעֲשִׂים הַמֻּסְחָרִים, כְּמוֹ הַהַרְפָּאָה מֵהַחֲלָל וְהַחֲלָצָה מֵהַצָּרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּלְמַד מִפְּסוּקֵי הַתּוֹרָה בְּדִבְּרִים וּבִתְהִלִּים. רַבִּי לֵוִי מַוָּכִיט אֶת הַמַּעֲשִׂים הַמּוּסָרִיִּים, כְּמוֹ עֶזְרָה לָרָעֵב, וְהוּא מַדְרִיךְ שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵין מַתָּנוֹת מַטָּלִית, כְּבָר לְתַת נַחַם בְּדִבּוּר. רַבִּי טַבְיוֹמֵי מְקַשֵּׁר אֶת הַתּוֹצָאָה הַקּוֹשַׁת הַנֶּפֶשׁ לְמַעֲמָד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ הַדּוֹד שֶׁבְּשִׁיר הַשִּׁירִים. הַחֲכָמִים מִנּוֹצְלִים אֶת הַמַּשְׁאָר מִפְּסוּקֵי יִשַּׁעְיָה כְּמִדְתָּה לִתְפִלָּה שֶׁבַּשַּׁבָּת. הַפֵּרוּשׁ כָּאן הוּא שֶׁהַנְּתִיבָה הַמּוּסָרִית שֶׁל הָאָדָם הִופֶכֶת לִגָּן רָוֶה וּמַקְשֶׁה שֶׁל מַיִם שֶׁאֵין כְּלוּם מְכַזֶּבֶת אוֹתוֹ.
ויקרא רבה ל״ד:ט״ו ↗בעקבות המפרשים
היד שמתחת לדלת
״דודי שלח ידו מן החור. שאצל הדלת וראיתי ידו ונהפכו עלי המון מעי לשוב לאהבתו ולפתוח לו:״
רש"י מפרש את הפסוק שבו האהוב מציע את ידו דרך פתח הדלת. הוא מדמה את המצב למצב שבו אדם רואה יד בולטת מבעד למרווח בדלת, וזה גורם לו לחוש דחף חזק מאוד להיכנס פנימה. המטרה של המעשה היא לגרום לאהובה לשוב לאהבתו ולפתוח לו את הדלת. הפרשנות של רש"י מתמקדת בדחף הרגשי והפיזי שנוצר מהמגע הקצר והמוגבל. הוא אינו מפרש את הפסוק באופן מופשט, אלא מציע תמונה מוחשית שבה המגע הקטן של היד מעורר רגשות עזים שגורמים לאהובה לרצות לפתוח את הדלת ולהמשיך בקרבתם.
רש״י על שיר השירים 5:4:1 ↗יופי המבט והקשר למים
״עיניו כיונים על אפיקי מים. עיניו על אפיקי מים נאות כעיני יונים אפיקי מים עריבים למראה והבחורים יוצאים שם לשוט וכן מקלס המשורר עיני דודי״
רש"י מפרש את התיאור של עיני האהוב כעיני יונים המביטות על אפיקי מים. הוא מדגיש כי המראה של עיניו, בדומה למים זורמים ומתוקים, הוא נוי יפה ומרשים מאוד. לפי פירושו, הדמיון נובע מהנוי והיופי המשתקף במבט המזכיר מים צלולים. הפרשנות מתמקדים ביופי החיצוני והנעימות של המראה. רש"י אינו מחפש משמעות סמויה, אלא מתאר את המראה הנעים של העיניים כפי שהוא נראה לעין, בדומה למים שמושכים את הלב.
רש״י על שיר השירים 5:12:1 ↗החלוץ שבחלונית
״הפעם הג' מן החור. מחלון [של] רקיע:״
אבן עזרא מפרש את הפסוק המתאר את פעולת האהוב כהתחלה של תהליך. הוא רואה בזה כמעשה שמתחיל מחוץ למבנה, דרך חלונית של רקיע, ורק לאחר מכן מתרחב פנימה. הפירוש מתמקד בשלב הראשוני של הפגישה והתקשרות, כשהמבט או הפעולה חודרים דרך המעבר הצר של החלונית לפני שהקשר הופך למלא ומוחלט.
אבן עזרא על שיר השירים 5:4:1 ↗הלבן של העיניים: הדימוי המרהיב של שיר השירים
״הפעם הב' דמה בת העין ליונים שהם על אפיקי מים והן לובן העינים:״
בפרשנותו על שיר השירים, אבן עזרא מסביר את הדימוי המופיע בתיאור החבת של האהובה. הוא מפרש את המילה "לבן" כהתייחסות לחלק הלבן שבתוך העין, המכונה לעיתים "בת העין". הפרשן משווה את החלק הזה ליונים, שהן ציפורים החיות על גדות המים. לפי גישה זו, הלבן של העין נראה נקי ובוהק כמו היונים הלבנות שחיות לצד הנחלים. אבן עזרא מתמקד כאן בפרשנות פשטנית ומוחשית של המילים, המדגישה את הניקיון והבהירות של התיאור.
אבן עזרא על שיר השירים 5:12:1 ↗