נביאים›שמואל ב׳›פרק יד׳

שמואל ב׳ · פרק יד׳

תוכניתו של יואב והחזרת אבשלום

יואב מנסה להחזיר את אבשלום למלך דוד באמצעות אישה מגרת, המתווכת בין המלך לבין אבשלום המגלים בגר

33 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמואל ב׳ יד׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

תוכניתו של יואב להשבת אבדשלום

א

יואב בן צרויה ידע של המלך עדיין מר אבדשלום.

ב

יואב שלח קריאה לתקוע, ומשם לקח אישה חכמה. הוא אמר לה: בבקשה תתאבלי ותלבשי בגדי אבל, אל תמרחי שמן, ותהיי כמו אישה שמתאבלת על מת ימים רבים.

ג

תבואי אל המלך ותדברי אליו בדיוק כמו מה שאמרתי לך. יואב נתן לה את הדברים לדבר.

ד

האישה מתקוע פנתה אל המלך, נפלה על פניה וקיבלה עליה, ואמרה: המלך, תציל אותי!

ה–ח

בקשת האלמנה והחלטת המלך

ה

המלך שאל אותה מה קרה לה, והיא ענתה שהיא אלמנה ובעלה מת.

ו

לשיבתך יש שני בנים, ושניהם נהרגו בשדה ולא היה מי שיציל אותם, והאחד הרג את השני ומת.

ז

כל המשפחה של בת שרתך קמה נגדך ואמרה: תני את הרוצח של אחיו כדי שייפול בנפש אחיו שהרג, ונשמיד גם את הרוצח. הם כיבו את הגחלת שנותרה כדי שלא יישאר לאיש בעלך שם או שארית על פני האדמה.

ח

המלך אמר לאישה ללכת לביתה, והוא יפקד על כך בעצמו.

ט–יב

הבטחת המלך לשמור על בני האישה

ט

האישה התקועית אמרה למלך: אדוני המלך, עשיתי עוול וגם אבי עשה עוול, אבל המלך וכיסאו נקיים.

י

המלך שעמד לדבר איתה אמר: תביאו אותה אלי, ואני כבר לא אגע בה.

יא

היא אמרה: המלך יזכור את ה' אלוהיך, שמוציא את הגואל מן הדם כדי שלא יהרס את בניי. והמלך אמר: חי ה', אם שער בנה ייפול לארץ, לא אשמיד אותו.

יב

האישה אמרה: אנא, תן לשפחה שלך לדבר משהו עם אדוני המלך, והוא אמר: דברי.

יג–טז

שיחת האישה עם המלך

יג

האישה שאלה: למה חשבת כך על עם אלוהים? כשהמלך מדבר ככה, זה כאילו הוא עשה חטאת, כדי שהמלך לא יחזיר את הגולה.

יד

כי אנשים מתים ומתים, כמו מים שנשפכים על האדמה ולא אוספים אותם. אלוהים לא מחזיר נשמות, והוא חושב תכניות כדי לא להרחיק את הגולה ממנו.

טו

ועכשיו, כשהגעתי לדבר עם המלך אדוני, העם פחד ממני. לכן אמרת ששפחתך תדבר עם המלך, כדי שאולי המלך יעשה את דברי עבדתו.

טז

כי המלך ישמע ויציל את עבדתו מיד האיש, כדי שלא יהרס אותי ואת בני יחד מנחלת אלוהים.

יז–כ

הַמֶּלֶךְ וְהָאִשָּׁה

יז

שִׁפְחָתְךָ תוּכַל לוֹמַר: דִּבְרֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ יִהְיוּ לִמְנוּחָה, כִּי כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, שׁוֹמֵעַ אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע. וְהָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמְּךָ.

יח

הַמֶּלֶךְ עָנָה וְאָמַר לָאִשָּׁה: אַל תַּחְדִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָךְ. הָאִשָּׁה עָנְתָה: יְדַבֵּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.

יט

הַמֶּלֶךְ שָׁאַל: הַאִם יָד יוֹאָב אִתָּךְ בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? הָאִשָּׁה עָנְעָה וְאָמְרָה: חַי אָדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם אֶהְיֶה מִסְבֶּלֶת וּמְסַבֶּת כָּל מָה שֶׁאָמַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי עַבְדְּךָ יוֹאָב צִוָּה עָלַי וְהוּא שָׂם בְּפִי שִׁפְחָתְךָ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

כ

עַבְדְּךָ יוֹאָב עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת הָעִנְיָן, וְאֲדֹנִי חָכָם כְּחָכְת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים לָדַעַת אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ.

כא–כד

החזרת אבשלום לירושלים

כא

המלך אמר ליוואב: הנה עשיתי את הדבר הזה, לך והשב את הנער אל אבשלום.

כב

יוואב נפל לפניו אל האדמה, השתחווה וברך את המלך. הוא אמר: היום עבדי יודע שמצאתי חן בעיניך, אדוני המלך, כפי שעשה המלך את דברי עבדו.

כג

יוואב קם והלך לגשור, והביא את אבשלום לירושלים.

כד

המלך אמר שהוא חוזר לביתו ושלא יראה את פני אבשלום. אבשלום חזר לביתו, והמלך לא ראה את פניו.

כה–כח

יופיו של אבשלום ומשפחתו

כה

גם אבשלום לא היה אדם יפה בכל ישראל, מהכף של הרגל ועד הראש, ולא היה בו שום פגם.

כו

הוא גילח את ראשו, ובסוף הימים של הגילוח, בגלל שהיה לו כבד מאוד, הוא גילח ואחר כך שקל את שיערו: מאתיים שקלים במשקל המלך.

כז

לאבשלום נולדו שלושה בנים ובתו אחת, ושמה תמר, והיא הייתה אישה יפה למראה.

כח

אבשלום ישב בירושלים שנתיים ויומיים, והוא לא ראה את פני המלך.

כט–לב

התחמקות יואב והתחבבות אבשלום

כט

אבשלום שלח את יואב כדי שיחזיר אותו אל המלך, אבל יואב לא הסכים לבוא אליו. הוא שלח פעם נוספת, וגם יואב לא הסכים לבוא.

ל

אבשלום אמר לעבדיו: "ראו את השדה של יואב שנמצא בידי, ושם יש שעירות. לכו והציתו אותו באש". ואז עבדיו של אבשלום הציתו את השדה באש.

לא

יואב קם והלך אל בית אבשלום, ואמר לו: "למה עבדיך הציתו באש את השדה שלי?"

לב

אבשלום ענה ליואב: "הנה שלחתי אותך כדי שאומר לך: בוא לכאן ואשלח אותך אל המלך. אמרתי שמהטוב לי להישאר בגשור, ועכשיו אני אראה את פני המלך, ואם אשם בי חטא, שימית אותי".

לג–לג

חזרתו של אבשלום אל המלך

לג

יואב בא אל המלך וסיפר לו את הדברים. הוא קרא לאבשלום, ואבשלום בא אל המלך. הוא השתחווה לפני המלך אל האדמה מול פניו, והמלך נישק את אבשלום.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 292 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא