נביאים›שמואל א׳›פרק ט׳

שמואל א׳ · פרק ט׳

שָׁאוּל בְּעֵירוֹת הַגִּלְעָד וּמְפִגָּשׁ הַנְּבִיאִים

הַחִיפּוּשׁ אַחֲרֵי הַחֲמוֹרִים הָאֲבֻדִּים, הַמִּפְגָּשׁ עִם שְׁמוּאֵל וְהַהַכְנָאָה לַמַּלְכוּת

27 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמואל א׳ ט׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

הַחֲיִפּוּשׁ אַחֲרֵי הַחֲמוֹרִים הַאֲבֻדִּים

א

הָיָה אִישׁ מִבְּנִים, וּשְׁמוֹ קִישׁ, בֶּן אֲבִיעֵאל, בֶּן צְרוֹר, בֶּן בְּכוֹרַת, בֶּן אֲפִיחַ, בֶּן אִישׁ יְמִינִי, גִּבּוֹר חַיִל.

ב

הָיָה לוֹ בֵּן שְׁמוֹ שָׁאוּל, בָּחוּר וְטוֹב, וְלֹא הָיָה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ בְּיוֹתֵרוֹת וּבְמַעֲלָה מִכָּל הָעָם.

ג

הַחֲמוֹרִים שֶׁל קִישׁ, אֲבִי שָׁאוּל, אָבְדוּ. קִישׁ אָמַר לִבְנוֹ שָׁאוּל: "קַח לְךָ אֶת אֶחָד מֵהַנְּעָרִים, וְקוּם לֵךְ חֲפֹּשׂ אֶת הַחֲמוֹרִים הַנֶּעֱלָצִים."

ד

הֵם עָבְרוּ בְּהַר אֶפְרַיִם, וְעָבְרוּ בְּאֶרֶץ שַׁלִּישָׁה, וְלֹא מָצְאוּ אוֹתָם. הֵם עָבְעוּ בְּאֶרֶץ שַׁעֲלִים וְאַיִן, וְעָבְרוּ בְּאֶרֶץ יְמִינִי, וְלֹא מָצְאוּ.

ה–ח

הַחִיפּוּשׁ אַחֲרֵי הַחֲמוּצִים וְהַמִּפְגָּשׁ בְּעִיר

ה

הֵם הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ צוּף, וְשָׁאוּל אָמַר לַנַּעַר שֶׁהָיָה עִמּוֹ: "לֵךְ, נַחְזֹר אָחוֹר, כְּדֵי שֶׁאָבִי לֹא יַפְסִיק לְחַפֵּשׂ אֶת הַחֲמוּצִים וְלִדְאֹג לָנוּ".

ו

הוּא עָנָה לוֹ: "הִנֵּה, יֵשׁ אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת, וְהָאִישׁ הַזֶּה מְכֻבָּד, וְכָל מָה שֶׁהוּא יְדַבֵּר יִקְרֶה. בּוֹא נֵלֵךְ אֵלָיו, אוּלַי הוּא יַדְרִיךְ לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ שֶׁלָּכְנוּ בָּהּ".

ז

שָׁאוּל אָמַר לַנַּעַר: "טִיט, נֵלֵךְ. וּמָה הַנָּבִיא לָאִישׁ הַזֶּה? הַלֶּחֶם שֶׁלָּנוּ נגַר, וְאֵין לָנוּ מַתָּנוֹת לָתֵת לָאִישׁ הָאֱלֹהִים".

ח

הַנַּעַר הִמְשִׁיךְ לַעֲנוֹת לְשָׁאוּל וְאָמַר: "הִנֵּה, מָצָאתִי בְּיָדִי אַרְבַּע שְׁקָלִים כֶּסֶף, וְאֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה אֶתֵּן לָאִישׁ הָאֱלֹהִים, וְהוּא יַדְרִיךְ לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ שֶׁלָּכְנוּ בָּהּ".

ט–יב

חיפוש אחר הַרוֹאֶה

ט

לִפְנֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, הָאִישׁ אָמַר בְּעוֹדוֹ הוֹלֵךְ לִשְׁאֹל אֶת אֱלֹהִים: "בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֶל הָרוֹאֶה, כִּי הַיּוֹם יִקָּרֵא הָרוֹאֶה לִפְנֵי כָּל אֲנָשִׁים".

י

שָׁאוּל אָמַר לַנַּעַר שֶׁלּוֹ: "דְּבָרְךָ טוֹב, בּוֹא וְנֵלֵךְ". וְהֵם הָלְכוּ אֶל הָעִיר שֶׁבָּהּ הָיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים.

יא

הֵם עָלוּ בַּסְּמִינָה אֶל הָעִיר וּמָצְאוּ נְעָרוֹת שֶׁיָּצְאוּ לְהָבִיא מַיִם. הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתָן: "הַאִם יֵשׁ כָּאן הָרוֹאֶה?"

יב

הֵן עָנוּ לָהֶם וְאָמְרוּ: "יֵשׁ, הִנֵּה הוּא לְפָנֶיךָ. מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר, כִּי הַזֶּבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה".

יג–טז

הַמִּפְגָּשׁ שֶׁל שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל

יג

כְּשֶׁתִּכְנְסוּ אֶל הָעִיר, כָּךְ תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ, לִפְנֵי שֶׁיַּעֲלֶה לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ לֶאֱכֹל. הָעָם לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּבוֹא, כִּי הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַזֶּבַח, וְאַחֲרֵי כָּךְ הַמּוּזְמָנִים יֹאכְלוּ. וְעַתָּה עִלוּ, כִּי בְּיוֹם הַזֶּה תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ.

יד

הֵם עָלוּ לָעִיר. כְּשֶׁהֵם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הָעִיר, הִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ.

טו

וְהַשֵּׁם גִּלָּה אֶת שְׁמִיעָתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל יֹום אֶחָד לִפְנֵי כְּשֶׁבָּא שָׁאוּל, לְמַעַל.

על המילים

The Hebrew 'אֹזֶן שְׁמוּאֵל' (Samuel's ear) is rendered as his hearing/awareness.

טז

בְּעֵת הַזֹּאת, מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמְשַׁחְתִּיו לְמַשְׂרִיעַ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. הוּא יַצִּיל אֶת עַמִּי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים, כִּי רָאִיתִי אֶת סִבְלוֹת עַמִּי וְשָׁמַעְתִּי אֶת זַעֲקָתוֹ אֵלַי.

יז–כ

פְּגישַׁת שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל

יז

שמואל ראה את שאול, והשם ענה לו: הנה האיש שאמרתי לך שהוא ינהיג את עמי.

יח

שאול ניגש אל שמואל בתוך השער ושאל: בבקשה, איפה נמצא הרואה?

יט

שמואל ענה לשאול: אני הרואה. בוא לפניי אל המבשלה, ואכל איתך היום. בבוקר אשלח אותך, ואספר לך את כל מה שאתה צריך לדעת.

כ

אל תדאג לגבי החיפוש שהיה לך בשלושת הימים האחרונים, כי החיפוש הסתיים. כל הדברים היקרים של ישראל נמצאו, והם שייכים לך ולכל בית אביך.

כא–כד

שאול בבית שמואל

כא

שאול ענה ואמר: האם אני לא בן משפחה קטנה מכל המשפחות בשבט בנימין, כשמפלגות שבטי ישראל הקטנות שייכות לי? ומדוע דיברת אליי בצורה כזו?

כב

שמואל לקח את שאול ואת העבד שלו והביא אותם לבית המשתתפים בארוחה, ונתן להם מקום בראש השולחן, כשהיו שם שלושים איש.

כג

שמואל אמר למבשל: תן את האוכל שנתתי לך, כפי שאמרתי לך, ושמור אותו איתך.

כד

המבשל הרים את החלק העליון של הבשר ואת העלים והניח לפני שאול ואמר: הנה מה שנשאר, תאכל, כי האוכל הזה נשמר עבור המועד, כי קראתי לעם. ואז שאול אכל עם שמואל באותו היום.

כה–כז

ירידה מהגג וההכנה למסר האלוהי

כה

הם ירדו מהגבעה אל העיר ודיברו עם שאול על הגג.

כו

הם קמו עם עליית השחר, ושמואל קרא לשאול מהגג ואמר לו: "קום, אני אשלח אותך". שאול קם והם שניים, הוא ושמואל, יצאו החוצה.

כז

הם ירדו לקצה העיר, ושמואל אמר לשאול: "תגיד לנער לעבור לפנינו". הנער עבר, ושמואל אמר לשאול: "עמוד כאן, ואני אשמיע לך את דברי אלוהים".

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 260 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא