הפלשתים לקחו את ארון האלוהים והביאו אותו מאבן העזר לאשדוד.
וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃שמואל א׳ · פרק ה׳
ארון האלוהים באשדוד
הארון נלקח בשבי פלשתים, מגיע לאשדוד וגורם למגיפה וסבל בערים השונות.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
שמואל א׳ ה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
ארון האלוהים באשדוד
הפלשתים לקחו את ארון האלוהים והביאו אותו לבית דגון, והניחו אותו לפני דגון.
וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃בבוקר קמו האנשים מאשדוד, וראו שדגון נופל לפני ארון ה' על פני האדמה. הם לקחו את דגון והחזירו אותו למקומו.
וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃בבוקר הבא קמו שוב, וראו שדגון נופל שוב לפני ארון ה' על פני האדמה. הראש של דגון ושתי כפות ידיו נתקעו בפתח המקדש, ורק גוף דגון נשאר עליו.
וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּקֶר֮ מִֽמָּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ה–ח
הַשֵּׁם בְּאַשְׁדּוֹד
לכן, עד היום הזה, כוהני דגון וכל מי שנכנס לבית דגון לא דורכים על המדרגה של דגון באשדוד.
עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכָֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (ס)יד הַשֵּׁם כבדה על האשדודים והיא השמידה אותם, והכת יד הַשֵּׁם על אשדוד ועל כל גבולותיה.
וַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ בעפלים [בַּטְּחֹרִ֔ים] אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃אנשי אשדוד ראו שזה קורה ואמרו: ארון אלוהי ישראל לא יישאר איתנו, כי ידו כבדה עלינו ועל דגון אלוהינו.
וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּֽי־כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹֽא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃הם שלחו וקיבלו אליהם את כל שרי פלשתים ואמרו: מה נעשה לארון אלוהי ישראל? הם אמרו: לגת נעביר את ארון אלוהי ישראל, והם העבירו את ארון אלוהי ישראל.
וַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)ט–יב
הארון בעקרון והמגיפה בעפלים
אחרי שהסתובבו סביבו, יד ה' פגעה בעיר בבהלה גדולה מאוד, והיא הכיטה את אנשי העיר מהקטנים ועד הגדולים, ובעפלים נסו.
וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י ׀ הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד־יְהוָ֤ה ׀ בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת־אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם עפלים [טְחֹרִֽים׃]הם שלחו את ארון האלוהים לעקרון, וכשנכנס ארון האלוהים לעקרון, צעקו העקרנונים ואמרו: סובבו סביבי את ארון אלוהי ישראל כדי להרוג אותי ואת עמי.
וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃הם שלחו ואספו את כל שרי הפלשתים ואמרו: שלחו את ארון אלוהי ישראל שיחזור למקומו, כדי שלא יהרוג אותי ואת עמי, כי הייתה בבהלה של מוות בכל העיר, ויד האלוהים שם הייתה כבדה מאוד.
וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקֹמ֔וֹ וְלֹֽא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֙וֶת֙ בְּכָל־הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃והאנשים שלא מתו, הוכע בעפלים, וקול הצעקה של העיר עלה לשמים.
וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בעפלים [בַּטְּחֹרִ֑ים] וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
ארון האלוהים באשדוד
וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃
וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃
וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃
וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּקֶר֮ מִֽמָּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃
ה–ח
הַשֵּׁם בְּאַשְׁדּוֹד
עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכָֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (ס)
וַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ בעפלים [בַּטְּחֹרִ֔ים] אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃
וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּֽי־כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹֽא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃
וַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
ט–יב
הארון בעקרון והמגיפה בעפלים
וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י ׀ הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד־יְהוָ֤ה ׀ בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת־אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם עפלים [טְחֹרִֽים׃]
וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃
וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקֹמ֔וֹ וְלֹֽא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֙וֶת֙ בְּכָל־הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃
וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בעפלים [בַּטְּחֹרִ֑ים] וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הסיפור מתאר את הגעת ארון האלוהים לאשדוד ואת המאבק והמגיפה שבאו בעקבותיו.
פסוקים א–ד
ארון האלוהים באשדוד
הפלשתים מעבירים את ארון האלוֹהִים לאשדוד ומניחים אותו בבית דגון. לאחר נפילות חוזרות של הפסל לפני הארון, שבור ראשו וכפות ידיו של דגון נותרים בפתח המקדש.
פסוקים ה–ח
הַשֵּׁם בְּאַשְׁדּוֹד
הַשֵּׁם הוֹשְׁפִיעַ בְּאַשְׁדּוֹד עַל כְּתָלֵי בֵּית דָּגוֹן. יַד הַשֵּׁם כִּבְּדָה אֶת הָאַשְׁדּוֹדִים וְהוֹשְׁחִיתָם, מָה שֶׁגָּמַר לְגַרֵּשׁ אֶת הָאָרוֹן. אָז שָׂרֵי פְּלִשְׁתִּים הֶעֱבִרוּ אֶת הָאָרוֹן מֵאַשְׁדּוֹד לְגַת.
פסוקים ט–יב
הארון בעקרון והמגיפה בעפלים
הארון נשלח לעקרון, שם חשו העקרנונים את סכנת המוות וביקשו להחזירו לישראל. בעברף, יד ה' גרמה לבהלה גדולה ולמוות בעיר, עד שבעפלים נסו האנשים, וצעקת העיר עלתה לשמיים.
האירועים מסתיימים בתיאור המגיפה והסבל בערים השונות.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַסְתֵּרַת הַמֶּלֶךְ וְגִלּוּי הָאֱמֶת
״ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני (ויקרא כ כז), מה כתיב אחריו, אמור אל הכהנים, מה ענין זה אצל זה, אלא צפה״
בַּמִּדְרָשׁ הַזֶּה, הַמְּבוּא בְּ"תַנְחוּמָא בּוּבֶר", מֻסְבָּר הַקֶּשֶׁר בֵּין הְצִוּוּי בְּוַיקְרָא לְהַסִּיר אֶת הָאֹובִים וְהַיַּדְעוֹנִים לְבֵין מַעֲשֵׂיו שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ. הַמֵּסָרָה בַּמִּדְרָשׁ מְבַקֶּשֶׁת לְהַסְבִּיר לָמָּה שָׁאוּל חִפֵּשׂ אִשָּׁה בְּעֶלֶת אֹוב, וּמְסַבֶּת שֶׁזֶּה הָיָה כְּהַשְּׁלָםָה לְמַעֲשֵׂיו שֶׁהֶסִּיר אֶת הַמְּכַבְּדִים הָאֵלֶּה מֵהַמְּלָכוּת. הַמִּדְרָשׁ מַקְשִׁיר גַּם אֶל הַמִּפְגָּשׁ שֶׁל שָׁאוּל עִם הָאִשָּׁה וְעִם הַדְּמוּת שֶׁנִּרְאָת כְּזָקֵן, וּמְסַבֵּים אֶת הַמַּעֲמָד הַמְּיֻחָד שֶׁל הָאֹוב: הַמַּעֲלֶה אוֹתוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ אַךְ לֹא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ, הַשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ אַךְ לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ, וְהָעוֹמְדִים לְיַד אָב אֵין רוֹאִים וְאֵין שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ. הַמִּדְרָשׁ מַעֲרִיךְ הַשְׁוָאָה מְעַנְדֶת בֵּין שָׁאוּל לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא מִתְחַפֵּשׁ, וּמְסַבֵּים אֶת הַמִּפְגָּשׁ הַמְּפַחֵד שֶׁלּוֹ עִם הָאִשָּׁה כְּמַעֲשֶׂה שֶׁל אִשָּׁה שֶׁנִּשְׁבַּעַת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. הַמִּדְרָשׁ מְבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר אֶת הַמַּעֲמָד הַמְּפַתֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא יֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת וְהוּא הַמַּמְלֵךְ, כְּמוֹ שֶׁלְּמֶלֶךְ פָּנָיו לְמַעְלָה וְרַגְלָיו לְמַטָּה. הַמִּבְטָא הַמִּדְרָשִׁי מְתַקֵּן אֶת הַהַבְטָחָה הַמְּפַחֶת שֶׁל שָׁאוּל בִּשְׁבֵל הַסְתֵּרַת זֶה הַמַּעֲשֶׂה.
תנחומא בובר, אמור ד׳:א׳ ↗הקשר בין עבודה זרה לדרכי האמורי
״אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִיף. רִבִּי חֲנַנָיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמַתְנִיתָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁהוּא מְרַפֵּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמֹרִי.״
בַּקְרָט הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר שַׁבָּת, מֻסְבָּר הַקֶּצֶע שֶׁבַּמִּדּוֹת הַרִּפּוּי שֶׁל אדם מַעֲשֶׂה פֶּרֶץ. הַמַּקְצָה מְפַרְטֶת כַּמָּה וְכַמָּה הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ מְקֻשְׁרוֹת לְמַעֲשֵׂי הָאֱמֹרִי, שֶׁהֵם בִּבְנוּיָה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יְהוּדָה מַקְשֶׁה עַל הַקְּשֶׁר הַמֻּצָּג כְּאִלּוּ הַמַּעֲשֶׂה הוּא הַעֲבוֹדָה הַזָּרָה עַצְמָהּ, וְהַמְּסַבּוֹת הֵן רַק הַדִּינִים שֶׁל הָאֱמֹרִי. הַתַּלְמוּד מַצִּיעַ מַחֲלִיקוֹת בֵּין מַעֲשֵׂי רַבּוֹתֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה מְבַקֵּשׁ לְהוֹרִיד אֶת הַקֶּצֶע וְהוּא טוֹעֵן שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא עֲבוֹדָה זָרָה מֻגְמֶרֶת, וְלֹא רַק בִּגְלַל דַּרְכֵי הָאֱמֹרִי. הַדִּיקוּק בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל דָּגוֹן וְהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה מַדְגִּישׁ אֶת הַחִיּוּב הַמַּקְצִיף שֶׁל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ בְּעַצְמָן, וְלֹא רַק בַּמַּנְסָה שֶׁל הַמִּדָּה הַיְּסוֹדִית.
תלמוד ירושלמי שבת ו׳:ט׳:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
האלילים והארון בערים של פלשת
״אצל דגון. דמות עשוי כדמות דג:״
הקטע מתאר את מה שקרה לארון הברית בערים של הפלשתים לאחר שנלקח בשבי. הארון הועבר למקדש האל דגון, ושם קרו אירועים שמעידים על כוחו של הַשֵּׁם. הפסוקים מתארים כיצד הפסל דגון נפל לפני הארון, וראש ורגליו נשברו. רש"י מציין בהערתו כי הפסל של דגון היה עשוי בצורה שמזכירה דג. הפירוש מתמקד בתיאור החפץ עצמו ולא בפרשנות רחבה יותר על המעמד. הטקסט הביבלי מציג את הפגיעה בבעלי האלוהות כעובדה היסטורית בתוך הסיפור.
רש״י על שמואל א׳ 5:2:1 ↗החשיכה על אשדוד
״וישתרו. כמו ויסתרו, שהרי הוא במסורת כתובים שי"ן, ומפורשים בלשון סמ"ך, מכת בית הסתרים:״
הפרק מתאר את השפעת ארון הברית בתוך עיר הפלישתים. לאחר שנלקח הארון מאשדוד, הַשֵּׁם הכה את תושבי העיר במכה קשה. המכה גרמה למוות ולגידול של גינויים על האנשים ועל בעלי חיים, מה שגרם לדבר להפוך לסימן רע ורעש גדול בעיר. הטקסט מתמקד בתיאור העובדות הפיזיות של המכה והתגובה של העיר. רש"י, בפירושו על הפסוק, מציין כי המילה "וישתרו" היא גרסה למילה "ויסתרו", ומתייחס למסורת המדברת על כתיבה סודית של אותיות מסוימות בכתובים.
רש״י על שמואל א׳ 5:9:1 ↗האבן בבית דג:
״וישיבו. כי חשבו שבמקרה נפל:״
בפרק זה אנו רואים את התקדמות ארון הַשֵּׁם בתוך ארץ פלשתים. הארון הועבר לעיר אשדוֹר, אך שם הוא גרם נזק גדול לאנשי העיר. האלוהים הכה את תושבי אשדוֹר ובעלי דג בצרע, וגרם להם פגיעה כואבת. לפי המצודת דוד על פסוק ג, האנשים הניחו שהפגיעה קרתה במקרום, כלומר כאירוע מקרי ולא כעונש אלוהי מכוון. הטקסט מתאר כיצד הארון הועבר ממקום למקום, מבית דג לערבות גת, תוך שהמכות ממשיכות להכות את הפלשתים. הפרק מציג את התנהלות הפלשתים בניסיון להתמודד עם הנוכחות של הארון בתוך עריהם, תוך שמירה על דיוק בעובדות ועל רצף האירועים כפי שהם מופיעים בטקסט המקראי.
מצודת דוד על שמואל א׳ 5:3:2 ↗יד ה׳ בעיר גת
״יד ה׳ בעיר. מכת יד ה׳ בעיר גת:״
בפרק זה אנו קוראים על המכה שהופיעה בעיר גת בעקבות הבאת ארון הברית לשם. המכה הביאה צרות קשות לתושבי העיר, והטקסט מתאר את עוצמת הפגיעה בתושבים. מצודת דוד מפרש את הפסוק ומסביר כי המכה של יד ה׳ הגיעה בדיוק לעיר גת. לפי פירושו, המכה התמקדה בעיר עצמה ובהרס הכוח של תושביה.
מצודת דוד על שמואל א׳ 5:9:1 ↗