השם מלך, כל העמים רועדים. הארץ רועדת כמו כרובים.
יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃תהילים · פרק צט׳
מלכות הַשֵּׁם וצדקו
הַשֵּׁם מַמְלֵךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, מַקְדִּישׁ אֶת עַמּוֹ וּמַשְׁמִיעַ אֶת קְדֻשָּׁתוֹ.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים צט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
מלכות השם וצדקו
השם בציון גדול, והוא גבוה מעל כל העמים.
יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃יכירו בשמך הגדול והמפחיד, כי הוא קדוש.
יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃אתה מלך בעל עוצמה שאוהב משפט. הקמת יושר, ועשית משפט וצדק ביעקב.
וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְהַמַּקְדִּישׁ אֶת עַמּוֹ
הַשָּׁרוּ אֶת הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַמֶּרְכָּבָה שֶׁל רַגְלָיו, כִּי הוּא קָדוֹשׁ.
רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ מִן הַכֹּהֲנִים שֶׁלּוֹ, וּשְׁמוּאֵל מִן אֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ לִשְׁמוֹ. הֵם קָרְאוּ אֶל הַשֵּׁם, וְהוּא עָנָה לָהֶם.
מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃בְּעַמּוּד הֶעָנָן הוּא דִּבֵּר אִתָּם. הֵם שָׁמְרוּ אֶת הַחֻקִּים שֶׁלּוֹ, וְהוּא נָתַן לָהֶם אֶת הַמִּצְווֹת.
בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה עֲנִיתָ אוֹתָם. הָיִיתָ לָהֶם אֵל שֶׁמָּעוֹן, וְגַם נָקַמְתָּ בְּעַלְעוּלֵיהֶם.
יְהוָ֣ה אֱלֹהֵינוּ֮ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃קדושת הַשֵּׁם
הַשָּׂאוּ אֶת שֵׁם הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהָר הַקָּדוֹשׁ, כִּי הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ קָדוֹשׁ.
רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
מלכות השם וצדקו
יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃
יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃
יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃
וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃
הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְהַמַּקְדִּישׁ אֶת עַמּוֹ
רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃
מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃
בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃
יְהוָ֣ה אֱלֹהֵינוּ֮ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃
קדושת הַשֵּׁם
רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מִזְמוֹר הַמְּחִלָּה וְהַהוֹדָיָה עַל מַלְכוּת הַשֵּׁם וְעַל הַצֶּדֶק וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ.
מלכות השם וצדקו
תהילה להשם המלך ששולט בעולם ויראה את כל העמים. השם שוכן בציון וגדול מעל הכל, וקדושתו מפחידה ומעוררת כבוד. הוא מנהיג בעוצמה, אוהב צדק ויושר, וקבע את המשפט והצדק בעם יעקב.
הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְהַמַּקְדִּישׁ אֶת עַמּוֹ
הַמִּזְמוֹר מְחַלֵּל אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם וְעֶצֶם קְדֻשָּׁתוֹ. הוּא מְזַכֵּר אֶת הַמּוֹעֲדִים שֶׁל מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּשְׁמוּאֵל שֶׁקָּרְאוּ אֶל הַשֵּׁם וְהוּא עָנָה לָהֶם. הַמִּזְמוֹר מְתָאֵר אֶת הַתִּקְשׁוּרֶת הָאֱלֹהִית בְּעַמּוּד הֶעָנָן וְאֶת הַיְּכוֹלֶת שֶׁל הַשֵּׁם לַעֲנוֹת וּלְהַעֲנִישׁ אֶת עֲלִילוֹת עַמּוֹ.
קדושת הַשֵּׁם
הַמִּזְמוֹר קוֹרֵא לְהַלְלוֹת אֶת הַשֵּׁם וּלְהַשְׁתַּחֲווֹת בְּיִרְאָה. הַקּוֹרֵא מִזְכֶּה אֶת הָעָם לְהִתְקַדֵּשׁ בְּעִבְדַת הַהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי אֲדֹנֵי הָעוֹלָם קָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב.
הַמִּזְמוֹר מְתָאַר אֶת הַשֵּׁם כְּמֶלֶךְ הַמִּשְׁפָּט וּכְמַקְדִּישׁ הָעָם בְּקֹדֶשׁ.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המשמעות של מלכות, זכרון ושופר
״אֲבָל אִם בָּא לוֹמַר מַלְכוּת זִכָּרוֹן וְשׁוֹפָר שֶׁל פּוּרְעָנוּת שֶׁל נׇכְרִים, אוֹמֵר. מַלְכוּת — כְּגוֹן: ״ה׳ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, וּכְגוֹן: ״ה׳ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ״
הפירוש המובא בתלמוד במסכת ראש השנה עוסק בביאור המושגים של מלכות, זכרון ושופר בהקשר של עונש ומזיכרון. המפרש מציע שאפשר לפרש את המושגים הללו כביטויים לעונש של אומות העולם. הוא משתמש בפסוקים אחרים כדי להדגים כל מושג בנפרד. המלכות מתוארת דרך פסוקים המדגישים את שלטון ה’ בעת רעדה של עמים או אובדן גויים. הזכרון מוצג דרך בקשה להזכרת עמים אחרים, והשופר מיוצג על ידי קול השופר המבשר על סערות. המפרש מציע קשר בין המושגים הללו לבין עונש המגיע מכוח אלוהי.
ראש השנה ל״ב ב:ג׳ ↗זעמם של עמים מול גאולת ישראל
״(מג) הרנינו גוים עמו, למחר כשהקדוש ברוך הוא מביא גאולה לישראל אומות העולם מתרגזים לפניו ולא זו תחילה להם שכבר רגזו מקדם כענין שנאמר (שמות״
הספרי דברים מפרש את הפסוק "הרנינו גוים עמו" ומסביר כי התקופה של הגאולה תלויה גם בתגובת אומות העולם. לפי הפירוש, כשהקדוש ברוך הוא מביא את הגאולה לישראל, אומות העולם לא ישמחו בכך, אלא יתמלאו בכעס וזעם לפניו. הספרי מציין כי זהו לא אירוע חד פעמי, אלא דפוס שחוזר על עצמו, כפי שניתן לראות גם בשיר השירה, שם נאמר כי העמים ירגזו בעת יציאת מצרים. הגישה כאן מדגישה את המתח המובנה בין הגאולה היהודית לבין תגובת הסביבה הגלובית.
ספרי דברים של״ג:א׳ ↗בעקבות המפרשים
המלכות והצדק של הַשֵּׁם
״יודו שמך. יודו את עז מלך האוהב משפט:״
רש"י מפרש את הפסוק השלישי בתהילים על ידי הדגשת הפעולות של עם ישראל כלפי הַשֵּׁם. הוא מסביר שהעם יודה את שמו של אלוהים, וכן יודה את העוצמה של המלך שחובב את המשפט והצדק. הפירוש מתמקד בקשר שבין כוח המלוכה לבין המחויבות למשפט. לפי רש"י, העוצמה של הַשֵּׁם באה לידי ביטוי בכך שהוא אוהב ומנהיג את המשפט, ועל כך העם מודה לו.
רש״י על תהילים 99:3:1 ↗החוק והמשפט של הַשֵּׁם
״שמרו עדתיו וחק נתן למו. וחוק אשר נתן למו:״
רש"י מפרש את הפסוק השביעי בתהלים, העוסק בחוקים ובמשפט אשר נתן הַשֵּׁם לעמו. לפי פירושו, הכוונה היא שהאל קבע כללים ברורים ומשפטים קבועים שהעם מחויב לשמור עליהם. הוא מדגיש שאין מדובר בשינוי רגעי, אלא בחוקות קבועות וקצובות שהוצבו לעם ישראל. רש"י מתמקד במשמעות הפשוטה של הכתוב, המדגישה את המחויבות לעקרונות המשפט האלוהי.
רש״י על תהילים 99:7:2 ↗התגלות הדין והקדושה
״ה'. אז יהיה בציון גדול כי שם יתגדל על כל העמים בעשותו משפט ברשעים:״
תהילים צ״ט הוא מזמור שבח המהלל את מלכותו של הַשֵּׁם ואת קדושתו המוחלטת. השיר מתאר אלוהים יושב על כסרך ומשליט את צדקתו בעולם, תוך דגש על כך שמעשיו מורגשים בכל העמים דרך עשיית המשפט והענישה של הרשעים. הרד"ק בתפרשו על פסוק ב' מסביר שההתפשטות של גדלות ה' בציון ובכל העולם תתרחש כאשר הוא יממש את דינו עם הרשעים. לפי גישת הרד"ק, הכרה בעוצמת הדין האלוהי היא חלק בלתי נפרד מההתגלות של קדושת ה' בעמים.
רד״ק על תהילים 99:2:1 ↗מלוכה וקדושה בנהגת ה’
״בעמוד. טעמו על משה ואהרן:״
הרד"ק מפרש את הפסוק השביעי בתהילים צ"ט כהתייחסות למשה ואהרן. לפי גישה זו, הדיבור על המענה לתפילה והקול מההר מתייחס למה שהשם עשה עבור מנהיגי ישראל בתקופת המדבר. הפרשן מדגיש כי הפסוקים מתארים את הקשר הישיר בין ה’ למנהיגים, שדרכו נמסרה התורה והנהגת העם. גישה זו שואבת את המשמעות מההקשר ההיסטורי של הקריאה מההר, כחלק מההתגלות האלוהית במעמד הר סיני.
רד״ק על תהילים 99:7:1 ↗