שירו להשם שיר חדש, כי הוא עשה דברים מופלאים. יד ימין וזרוע קודש שלו הביאו את הישועה.
מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֽׁוֹ׃תהילים · פרק צח׳
שִׁירָה לַהֲלָלַת הַשֵּׁם עַל נִצַּחוֹנוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ
שִׁירָה חֲדָשָׁה לַהַלְלוּת הַשֵּׁם, הַמְּבִיאֵה יְשׁוּעָה וְקוֹמוֹת הַקְּרָקָע בְּשִׂמְחָה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים צח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שיר לתודה ולהלל
השם הבהיר לעיני כל העמים את ישועתו, וגילה את צדקתו.
הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ׃הוא זכר את חסדו ואת נאמנותו לבית ישראל, וכל קצוות הארץ ראו את ישועת אלוהינו.
זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ ׀ וֶֽאֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֪ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כָל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ אֵ֝֗ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃הריעו להשם כל הארץ, תרעדו בשמחה ושירו לו.
הָרִ֣יעוּ לַֽ֭יהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ׃שִׁירָה לַמֶּלֶךְ הָעוֹלָם
תַּחְתְּנוּ לַהַשֵּׁם בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וּבְקוֹל שִׁיר.
זַמְּר֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּ֝כִנּ֗וֹר וְק֣וֹל זִמְרָֽה׃בְּחֲצֹצְרוֹת וּבְקוֹל שׁוֹפָר תִּקְעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁם.
בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י ׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְהוָֽה׃הַיָּם וּמְלֹאוֹ, הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, רועֲדִים מֵהוּא.
יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃הַנְּהָרוֹת יְמַהֲרוּ בְּמחיאת כף, וְהֶהָרִים יִרְעֲנוּ יַחְדָּו.
נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ־כָ֑ף יַ֝֗חַד הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ׃הַשֵּׁם שׁוֹפֵּט אֶת הָעוֹלָם
לִפְנֵי הַשֵּׁם, כִּי הוּא בָּא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ. הוּא יִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם בְּצֶדֶק וְאֶת הָעַמִּים בְּיֹשֶׁר.
לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שיר לתודה ולהלל
מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֽׁוֹ׃
הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ׃
זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ ׀ וֶֽאֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֪ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כָל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ אֵ֝֗ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃
הָרִ֣יעוּ לַֽ֭יהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ׃
שִׁירָה לַמֶּלֶךְ הָעוֹלָם
זַמְּר֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּ֝כִנּ֗וֹר וְק֣וֹל זִמְרָֽה׃
בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י ׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְהוָֽה׃
יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃
נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ־כָ֑ף יַ֝֗חַד הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ׃
הַשֵּׁם שׁוֹפֵּט אֶת הָעוֹלָם
לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שִׁירָה הַמְּקִיצָה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַלְלֵל אֶת הַשֵּׁם עַל פְּעֻלּוֹתָיו הַנֶּהֱדָרוֹת.
שיר לתודה ולהלל
תהלים פרק תשעים ושמונה הוא שיר שבח להשם על מעשי נפלאותיו ועל ישועתו. המזמור קורא לעם ולכל העולם כולו להלל את אלוהינו, כי הוא גילה את צדקו ואת נאמנותו לבית ישראל בפני כל העמים, וכל הארץ צריכה להישמך ולשמוח על כך.
שִׁירָה לַמֶּלֶךְ הָעוֹלָם
הַפֶּסֶק מְתָאֵר שִׁירָה וְשִׂמְחָה עַל גְּבוּרַת הַשֵּׁם. הַמְּזַמְּרִים מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ בְּכִנּוֹר, בְּחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָר. הַשִּׁירָה מְשַׁלֶּבֶת אֶת כָּל הַטֶּבַע: הַיָּם, הָאָרֶץ, הַנְּהָרוֹת וְהֶהָרִים כֻּלָּם מְבַצְּעִים אֶת הַתְּהִלָּה וּמְבַטְּאִים בְּשִׂמְחָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
הַשֵּׁם שׁוֹפֵּט אֶת הָעוֹלָם
הַפֶּסַח מְבַשֵּׂר עַל בְּאִיַּת הַשֵּׁם לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ. הַשֵּׁם יָבֹא לִבְדּוֹק אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיִתֵּן מִשְׁפָּט צָדוּק לְכָל הָעַמִּים בְּיוֹשֶׁר וּבְמֵישָׁרִים.
הַשֵּׁם בָּא לִשְׁפֹּט אֶת הָעֹלָם בְּצֶדֶק וְאֱמֶת.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השירה החדשה בזכות אמונת האבות
״דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר ד, ח): אתי מלבנון כלה. אמר רבי לוי: בנוהג שבעולם, כלה מקשטין ומבשמין אותה, ואחר כך״
פרשת תהילים צח מתארת את השירה החדשה והמפלאה של עם ישראל בשבח ה'. השירה הזו אינה רק שיר של שמחה רגעית, אלא ביטוי להכרת הטוב על הניסים הגדולים שחזינו בגלות ובגאולה. במדרש שמות רבה מוסבר כי הזכות של ישראל לשיר שירה עתידית נובעת מאמונתם של האבות. רבי נחמיה מלמד כי ישראל לא היו ראויים לשיר שירה על הים בזמן יציאת מצרים אלא בזכות האמנה של אברהם אבינו. כך, האמונה הראשונית של אברהם הולידה את האמונה של כל עם ישראל, והיא זו שמאפשרת להם לשיר ביום הגאולה הסופית.
שמות רבה כ״ג:ה׳ ↗שיר חדש ושינוי מהותי
״כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות, לומר, מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת, כך הן הצרות באות עליהן, והיו אומרים שירות בלשון נקבות, לכך״
בפרשת התהלים הזו, אנו קוראים לקרוא לה' שיר חדש. השיר הזה אינו רק שיר שמעולם לא שרנו, אלא שיר שמשנה את טבעו של השירה עצמה. המדרש בשמות רבה מסביר כי כל השירות שנאמרו בעולם עד כה היו בלשון נקבה, כביכול בשימוש בדימוי של תהליך הולדה וסבל שחוזר על עצמו, מה שמתאר את צרות ישראל ושיעבודן על ידי מעצמות כמו בבל ומדי. על פי פירוש זה, השיר החדש המדובר בתהלים צח מייצג תקופה עתידית שבה יגיע הגאולה. בשעה זו, השירה תהיה בלשון זכר, מה שמסמל את הסיום של מחזור הצרות והסבל. השיר החדש הוא ביטוי לשמחה נצחית שאינה כפופה עוד למחזוריות של לידה וסבל, אלא היא מצב של קיום חדש וקבוע.
שמות רבה כ״ג:י״א ↗בעקבות המפרשים
שירת התודה והישועה
״נהרות ימחאו כף. הנביאים דברו בלשון שהאוזן שומעת לא שיהא לנהרות כף אלא לשון שמחה וחדוה:״
תהילים צ״ח הוא שיר שבח חגיגי המהלל את הניצחונות של הַשֵּׁם ואת צדק משפטיו. השיר מתאר שמחה עולמית שמתפרצת מכל הבריאה, החל מעם ישראל ועד לטבע עצמו, הכולל נהרות והרים, המצדיעים לפני מלכויות האלוהים. רש"י מפרש את הדימוי של הנהרות המריעים בביטוי "ימחאו כף". לדעתו, הנביא לא התכוון למעשה פיזי של מחיאת כפיים על ידי המים, אלא השתמש בלשון שמחה וחדווה כדי לתאר את קול המים הזורמים כביטוי להתרגשות מול מעשי הַשֵּׁם.
רש״י על תהילים 98:8:1 ↗שירת ההודיה על ישועת הַשֵּׁם
״הודיע, חצי הפסוק האחרון הוא פירוש חצי הפסוק הראשון:״
תהילים צ״ח הוא שיר שבח המהלל את גילוי מעשי הַשֵּׁם וניצחונותיו. המזמור מתמקד בכך שהאל חשף את כוחו וגילה את ישועתו בפני כל העמים, ולא רק לישראל, תוך שימוש במוטיבים של ניצחון וגיל. השיר קורא לכל הבריאה – לים, לנהרות ולעולם כולו – להצטרף למחווה של שמחה והלל. הרד״ק (רבי דוד קמחי) מסביר על הפסוק השני כי החלק האחרון של הפסוק מתאר למעשה את מה שקרה בחלק הראשון שלו. לפי פירושו, כשהפסוק אומר שהאל חשף את ישועתו, הכוונה היא שהאל הודיע לעם את התוכנית והמעשים שביצע.
רד״ק על תהילים 98:2:1 ↗שירת הבריאה כולה
״והים ותבל. על דרך משל כמו שפירשנו:״
התהלים הקמע בשיר הזה קורא לכל העולם לחגוג את ניצחון הַשֵּׁם. השיר מתאר התעלות של הטבע, מהים ועד היבשה, כשהכל מתרגש מהצדקת האל. השמחה אינה רק של בני האדם, אלא של כל היצורים החיים. רד"ק, בפירושו על פסוק שביום הזה, מסביר את אזכור הים והיבשה באמצעות משל. הוא רואה בכך ביטוי לכך שהשמחה וההכרה בכיפות הַשֵּׁם מתפשטות בכל מרחבי העולם, מהמים ועד האדמה.
רד״ק על תהילים 98:7:1 ↗שִׁירָה חֲדָשָׁה לְהַצְלָחַת הַצֶּדֶק
״והעד: גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא - זכר, כל אפסי ארץ - כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.״
הַמִּזְמוֹר מְזַמֵּן שִׁירָה חֲדָשָׁה לְכָל הָעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם עָשָׂה נִפְלָאוֹת וְגִלָּה אֶת צִדְקָתוֹ לְעֵינֵי כָּל הָעַמִּים. הַשִּׁירָה מְבַטְּאָה בְּנֶהָגָה חֲדָשָׁה שֶׁל הַצְלָחָה וְגְבוּרָה אֵלִיּת שֶׁנִּגְלָה בְּעוֹלָם כֻּלּוֹ. אָבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסוּק שֶׁהַצֶּדֶק נִגְלָה, שֶׁהַצֶּדֶק הִוא הַזִּכָּרוֹן וְהַהַכְרָה בְּמַעֲלֵי הַשֵּׁם. בְּנוֹגְעַת הַמִּקּוֹם, הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַמִּשְׁאָה לְכָל הָאָרֶץ מְכַוֶּנֶת אֶל כָּל הַמְּקוֹמוֹת, מִן הַצָּפוֹן וְעַד הַדָּרוֹם.
אבן עזרא על תהילים 98:2:2 ↗שירת התודה של הבריאה
״ירעם - כדרך: וירגזו ההרים, או הטעם כי שלום יהיה בכל הארץ.״
תהילים צ״ח הוא שיר שבח המהלל את ניצחון הַשֵּׁם ואת מעשיו הנפלאים. השיר מתאר כיצד כל העולם, כולל הטבע, משתתף בשמחה ובשירה בזכות צדק אלוהי וגאולה גלויה. השיר מזמין את כל העמים והארץ להכיר בכישרון ובקדושת הבורא. בפרשנות על פסוק ז', אבן עזרא מציע שביטוי ה"ירעם" מתייחס לכך שההרים ירעדו או יחרדו מעוצמת המעמד, או שהוא רומז לכך שהשלום יתפשט בכל הארץ כתוצאה מהנהגת הַשֵּׁם. הוא מפרש את תנועת הטבע כביטוי להשפעה המוסרית והשלווה שתגיע לעולם.
אבן עזרא על תהילים 98:7:1 ↗