הַשֵּׁם מֶלֶךְ, הָאָרֶץ תִּשְׂמַח וְהָאִיִים הַרְבֵּה יַעֲלְצוּ.
יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃תהילים · פרק צז׳
יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים; עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו; צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ.
1: יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ 2: עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ 3: אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ 4: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ 5: הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ׃ 6: הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל־הָעַמִּים כְּבוֹדֹו׃ 7: יֵבֹשׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים׃ 8: שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה׃ 9: כִּי־אַתָּה יְהוָה עֶלְיוֹן עַל־כָּל־הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִים׃ 10: אֹהֲבֵי יְהוָה שִׂנְאוּ רָע שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ 11: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה׃ 12: שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים צז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
מַלְכוּת הַשֵּׁם וְעֹז הַמִּשְׁפָּט
עָנָן וְעָרָפֶל סְבִיבוֹ, וְצֶדֶק וּמִשְׁפָּט הִיא בְּיַסּוּד כִסֵּאוֹ.
עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ׃אֵשׁ הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, וְהִיא שׂוֹרֶת סְבִיב צָרָיו.
אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו׃בְּרָקָיו הֶאִילוּ אֶת הָעוֹלָם, הָאָרֶץ רָאֲתָה וְרָעֲדָה.
הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהוָה מִלִּפְנֵי אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ׃
הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקֹו וְרָאוּ כָל-הָעַמִּים כְּבוֹדֹו׃
הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ׃יֵבֹשׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים׃
יֵבֹ֤שׁוּ ׀ כָּל־עֹ֬בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַ֨ח צִיּ֗וֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃
שָׁמְעָ֬ה וַתִּשְׂמַ֨ח ׀ צִיּ֗וֹן וַ֭תָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃ט–יב
מלכות הַשֵּׁם וגמול הצדיקים
כי אתה הַשֵּׁם עֶלְיוֹן על כל הארץ, אתה נעלם מעל כל האלים.
כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַ֝עֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃אוהבי הַשֵּׁם שונאים רע, כי הוא שומר את נפשות חסידיו ומציל אותם מיד רשעים.
אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃אור נזרע לצדיקים, ולמי שהלב שלו ישר יש שמחה.
א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃צדיקים שמחו בַּהַשֵּׁם, ותודה לזכר קדשו.
שִׂמְח֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
מַלְכוּת הַשֵּׁם וְעֹז הַמִּשְׁפָּט
יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃
עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ׃
אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו׃
הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃
הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃
הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ׃
יֵבֹ֤שׁוּ ׀ כָּל־עֹ֬בְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃
שָׁמְעָ֬ה וַתִּשְׂמַ֨ח ׀ צִיּ֗וֹן וַ֭תָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃
ט–יב
מלכות הַשֵּׁם וגמול הצדיקים
כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַ֝עֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃
א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃
שִׂמְח֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
1: יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ 2: עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ 3: אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ 4: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ 5: הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ׃ 6: הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָּל-הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ 7: יֵבוֹשׁוּ כָּל-עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ-לוֹ כָּל-אֱלֹהִים׃ 8: שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה׃ 9: כִּי-אַתָּה יְהוָה עֶלְיוֹן עַל-כָּל-הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל-כָּל-אֱלֹהִים׃ 10: אֹהֲבֵי יְהוָה שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ 11: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה׃ 12: שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃
פסוקים א–ד
מַלְכוּת הַשֵּׁם וְעֹז הַמִּשְׁפָּט
הַמִּזְמוֹר מְתָאֵר אֶת מַלְכוּתוֹת הַשֵּׁם הַמַּפְרִישָׁה אֶת הַצֶּדֶק מֵהָרֶשַׁע. הַמַּלְכוּת מִתְבִּטְאָה בְּעֹז וּבְאֵיוֹת, כְּשֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ רוֹאֶה אֶת הַבְּרָקִים וְאֶת הָאֵשׁ הַמְנַטְּרִים אֶת הָעוֹלָם. הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט הֵם הַיְסוֹדוֹת הַמֶּרְכָּזִיִּים שֶׁל כִסֵּאוֹ, מִתְמוֹכְכִים בְּהוֹדָה וּבְעֹז גַּלְגּוּל הַטֶּבַע.
פסוקים ט–יב
מלכות הַשֵּׁם וגמול הצדיקים
תהלים פרק זה מהלל את מעלתו של הַשֵּׁם מעל כל כוח בעולם. הוא מתאר כיצד הַשֵּׁם שומר על חסידיו מפני רשעים, ומבטיח שהאור והשמחה יחליטו בלב ישרים. השיר מסתיים בקריאה לצדיקים לשמוח ולהודות על קדושת הַשֵּׁם.
1: יְהוָ֣ה מָלָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִשְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃ 2: עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּמִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ׃ 3: אֵשׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣ב צָרָֽיו׃ 4: הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃ 5: הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִלִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ׃ 6: הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ׃ 7: יֵבֹ֤שׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶ֗סֶל הַמִּֽתְהַלְלִ֥ים בָּאֱלִילִ֑ים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 8: שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַ֨ח צִיּ֗וֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְמַ֖עַן מִשְׁפָּטֶ֣יךָ יְהוָֽה׃ 9: כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה עֶלְי֥וֹן עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַעֲלֵ֗יתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ 10: אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְאוּ רָ֥ע שֹׁמֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְשָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ 11: אוֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑ק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ 12: שִׂמְח֣וּ צַדִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה וְהוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ׃
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַקֶּשֶׁר בֵּין מַחַסִּיר הַלְּבָנָה לְמַעֲמַד הַמַּלְכוּת
״דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (שם עב, ז): יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח, עד שלא הוציא הקדוש ברוך הוא״
בְּפֶרֶשֶׁת שְׁמוֹת רַבָּה מֻסְבֵּר הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמַּחַסִּיר הַמִּקְצָעִי שֶׁל הַיָּרֵחַ לְבֵין הַמַּלְכוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַמַּסָּר הַמַּקְדִּימִי מְחַבֵּר אֶת הַמַּעֲמָד הַדָּתִי שֶׁל הַמּוֹלָכֻת לְמַעֲמַד הַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם, וּבוֹ הַשְּׁלִיטָה הַמַּשְׁמִימִית שֶׁל הַשֵּׁם נֶחְלֶקֶת לְדּוֹרוֹת. הַמַּסָּר מַבְחִין בֵּין הַתְחָלַת הָאוֹר שֶׁל אַבְרָהָם וְעֶבְרָהָם וְעַד לְשִׁלְשׁוֹן הַהִתְעַצְּמוּת בִּזְמַנּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁבּוֹ הִתְמַלְּאָה הַלְּבָנָה וְנִמְצְאָה הַמַּלְכוּת בְּשִׁכְרוּן הַשְׁלֵמוּת הַמַּקִּימָה אֶת כִּסֵּאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה כְּהֶדֶל לְכִסֵּאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַמַּצִּיג מַבְחִין בֵּין הַתְמִירוּת הַמַּשְׁמִימִית שֶׁל הַשֵּׁם, שֶׁאֵין בּוֹ רָע וְאֵין בּוֹ שָׂטָן, לְבֵין הַמַּלְכוּת הָאֱנוֹשִׁית שֶׁנֶּעֶלֶת וּנְפֵלֶת כְּמוֹ הָאוֹר שֶׁל הַיָּרֵחַ. הַמַּסָּר מְסַיֵּם בְּתִיאור הַיָּרִידָה בְּאוֹר הַמַּלְכוּת מֵעֵת רֶחֶב שֶׁל שְׁלֹמֹה וְעַד זְמַן צִדְקִיָּהוּ, בְּעֵינָה שֶׁל מַמְשָׁטִית הַתְהוֹרָה וְהַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
שמות רבה ט״ו:כ״ו ↗אור ושמחה בלב הישר
״אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנִי אוֹמֵר: לֹא הַכֹּל לְאוֹרָה, וְלֹא הַכֹּל לְשִׂמְחָה. צַדִּיקִים — לְאוֹרָה, וִישָׁרִים — לְשִׂמְחָה. צַדִּיקִים לְאוֹרָה, דִּכְתִיב: ״אוֹר זָרֻעַ״
בפרשת התענית, רב נחמן בר יצחק מפרש את המצב המורכב של העולם. הוא מסביר שהעולם אינו תמיד מלא באור או בשמחה עבור כולם. לפי דבריו, ההתמודדות עם האור והשמחה תלויה במידת הצדק והישרות של האדם. הוא מחלק את בני האדם לשתי קבוצות: הצדיקים והישרים. הצדיקים נועדו לאור, כפי שנכתב שהאור נזרע עבורם. לעומת זאת, הישרים נועדו לשמחה, כפי שכתוב שהשמחה היא לבעלי לב ישר. הפירוש מתבסס על שילוב פסוקים כדי להראות שהטוב בעולם אינו אחיד, אלא מותנה במידות הנעלה של האדם.
תענית ט״ו א:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
מלכות ה׳ והאש לפניו
״אש לפניו תלך. במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו (שם לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית:״
תהילים צז מתאר את הנהגת ה׳ בעולם כריבון המלך. השיר מתאר תופעות טבע אדירות כמו עננים, ערפל ואש, המבטאות את עוצמתו וקדושתו של ה׳. המזמור מדגיש כי מלכות ה׳ מביאה איתה צדק ומשפט, וגורמת לעמים ולכל היצורים להשתחוות לפניו. רש"י, בפירושו לפסוק השלישי, מפרש את הדימוי של "אש לפניו תלך" בהקשר של יום הדין הגדול. הוא מקשר את האש והאש המבעבעת למלחמות אחרית הימים, כמו מלחמת גוג ומגוג, שבהן יבוא דין עם אש, גשם שוטף ואבנים נופלות, כביטוי לעוצמת הדין האלוהי.
רש״י על תהילים 97:3:1 ↗האור והצדק עבור הישרים
״אור זרוע לצדיק. זריעה ממש מוכנת לצמוח להם:״
בתרגום זה, אנו מתמקדים בפסוק המדבר על האור והשמחה המיועדים לצדיקים. המפרש "אור זרוע לצדיק" מסביר כי כמו שזרעים מוכנים לצמוח, כך גם האור והצדק מוכנים להתגלות ולצמוח עבור בני האדם הישרים. ההסבר בשיטת "אור זרוע לצדיק" מתמקד בבשלות ובהכנה המובנית בתוך הצדקה והאור. לפי גישה זו, הטוב אינו רק הבטחה עתידית, אלא כוח קיים שכבר מוכן לפרוץ ולהתפתח אצל מי שנוהג ביושר.
רש״י על תהילים 97:11:1 ↗מלוכות הַשֵּׁם והאש שמסביב
״וטעם ותלהט סביב. שלא יהיה מקום לצאת מן האש:״
תהילים צז מתאר את מלכותו של הַשֵּׁם ככוח חזק ומרשים שמשתלט על העולם. השיר מדגיש איך הטבע כולו, מהעננים ועד האדמה, מגיב לנוכחות האלוהית. הדימויים של אש וברקים מראים את העוצמה שאין מנוס ממנה. הרד״ק, בפירושו לפסוק השלישי, מסביר שהאש שבוערת מסביב כל כך חזקה, עד שאין שום דרך לברוח ממנה. הוא רואה באש הזו כוח שסוגר את כל הדרכים, כך שהשפעת הַשֵּׁם מקיפה את הכל ללא יוצא מן הכלל.
רד״ק על תהילים 97:3:1 ↗מַלְכוּת הַשֵּׁם וְעֶלְיוֹן מִכֹּל
״כי. אז יכירו כי אתה עליון מאד עד לאין קצבה נעלית על כל אלהים והם צבא השמים שהיו נעבדים עד עתה:״
הַמְפָרֵשׁ רַדַּ"ק בְּפֶרֶק הַזֶּה מַסְבִּיר אֶת הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַשֵּׁם בְּמִבְנֶה הָעוֹלָם. הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַמִּלִּים "עֶלְיוֹן מְאֹד" מְצַיְּנות כֹּחַ שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל. הַשֵּׁם נִשְׂגָּב עַל כָּל הָאֱלֹהִים הַאֲחרִים שֶׁבָּעוֹלָם. הַרַדַּ"ק מְבִיא הֶסְכֵם כִּי הָאֱלֹהִים הָאֲחֵרִים הֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁלְּפִי הַתְּפיסָה הַזֹּאת הֵם הָיוּ נֶעֱבָדִים עַד כָּאן. הַהֶסְרָה הַזֹּאת מַדְגִּישָׁה אֶת הַשְּׁלִיטוּת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הַבּוֹרֵא עַל כָּל כֹּל.
רד״ק על תהילים 97:9:1 ↗