בואו בצעקה ושמחה להשם, בואו לקרוא בקול לסלע שמציל אותנו.
לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃תהילים · פרק צה׳
שיר הלל וקריאה להקשיב לקול הַשֵּׁם
שיר שבח לכוחו של הַשֵּׁם, קריאה להשתחוות לפניו וזכר למרידת בני ישראל במדבר.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים צה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שיר הלל להשם
בואו ניגש לפניו עם תודה, ונשיר לו בשירים.
נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃כי השם הוא אל גדול, מלך גדול מעל כל האלים.
כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃יד איתנה שלו יצרה את מעמקי האדמה ואת תנועת ההרים.
אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתוֹעֲפ֖וֹת הָרִ֣ים לֽוֹ׃קריאה להשתחוות ולהקשיב לקול הַשֵּׁם
הים שייך לו, הוא עשה אותו, והיבשה הוא יצר בכוחות ידיו.
אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃בואו, בואו נעבוד אותו בכיפייה ונשתחווה לפני הַשֵּׁם, שמיצר אותנו.
בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃כי הוא אלוהינו, ואנחנו עם הצר של עדר היד שלו, אם היום תקשיבו לקולו.
כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃אל תקשו את לבכם, כמו המרד שהיה ביום המס במדבר.
אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃זכר המרידה במדבר
אבותיכם ניסו אותי ובחנו אותי, והם גם ראו את המעשים שלי.
אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פָעֳלִֽי׃ארבעים שנה אני מתהלך בדור אחרי דור ואומר: הם עם לב תועה, והם לא מכירים את הדרכים שלי.
אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה ׀ אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃לכן נשבעתי בכעס שלי שהם לא יגיעו למנוחתי.
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שיר הלל להשם
לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃
נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃
כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְהוָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃
אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתוֹעֲפ֖וֹת הָרִ֣ים לֽוֹ׃
קריאה להשתחוות ולהקשיב לקול הַשֵּׁם
אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃
בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃
כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃
אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃
זכר המרידה במדבר
אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פָעֳלִֽי׃
אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה ׀ אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים פותחים בשיר שבח והודיה להשם על כוחו וריבונותו בעולם, לאחר מכן קוראים להשתחוות ולהקשיב לקולו, ומסיימים באזהרה מלקק קשיים כפי שקרה במדבר.
שיר הלל להשם
פסוקים אלו קוראים לעם לשיר ולשמוח לפני השם ולהודות לו. השיר מדגיש את גדלותו של השם כאל ומלך נשגב מעל כוחות אחרים. הוא מתאר את השליטה המוחלטת של השם בבריאה, החל מעומקי האדמה ועד להרים הגבוהים, כמי שיוצר ומשפיע על כל העולם.
קריאה להשתחוות ולהקשיב לקול הַשֵּׁם
הפסוקים קוראים לעבודת הַשֵּׁם מתוך הכרה בכוחו כבורא הים והיבשה. בני האדם מתוארים כעדר בפיקוחו, ומוזהרים לא לקשיח את לבם ולא למרוד בו, כפי שקרה למעבר המדבר במעמד המס.
זכר המרידה במדבר
הפסוקים מתארים את הקשר הכושל בין אלוהים לאבות הדור הקודם. הקדוש ברוך הוא מזכיר כיצד הם ניסו ואת חוסר ההבנה של דרכיו. בגלל התעייה והמרד של עם לב תועה לא מכיר את הדרכים, אלוהים נשבע בכעס שהדור הזה לא יזכה להיכנס למנוחתו.
הפסוקים מסתיימים בתיאור העונש שנגזר על אלו שסרבו להקשיב לקול הַשֵּׁם במדבר.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
משך זמן המשיח במחשבת חז"ל
״תַּנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת״
במסכת סנהדרין מובאות שתי דעות בנוגע למשך הזמן של ימי המשיח. רבי אליעזר סובר שהתקופה הזו תימשך ארבעים שנה, ומביא לכך ראיה מהפסוק על ארבעים שנה בתוך דור. לעומתו, רבי אלעזר בן עזריה טוען שהתקופה תהיה של שבעים שנה, ומסתמך על הפסוק המתאר שבעים שנה כזמן של מלכות אחת. הגמרא שואלת איזה מלך מיוחד הכוונה אליו, ועונה שמדובר במשיח. הדיון עוסק בפרשנות של הפסוקים כדי להגדיר את אורך התקופה המכוננת של גאולה.
סנהדרין צ״ט א:ב׳ ↗הקשבה ושינוי הלב
״דבר אחר אמר להם ראו כמה ביניכם לביני שכמה תפלות וכמה בקשות וכמה תחנונים עשיתי ונגזרה עלי גזרה שלא אכנס לארץ אבל אתם הכעסתם לפניו״
בספרי דברים מובא דברי חז"ל על הקשר שבין התפילות של משה רבנו לבין גזרת איסור הכניסה לארץ. לפי הפירוש הזה, למרות הריבוי של התפילות, הבקשות והתחנונים של משה, הגזרה נותרה על המעמד מכיוון שהעם עצמו בחר בכעס ובחוסר אמונה במדבר. המעמד הזה מדגים שהתפילה האישית אינה מספיקה אם אין שינוי בתוכו של הציבור. הספרי מפרש גם כי קשיים אלו נבעו מכך שחלק מהדור הגדול במדבר נטו להשתחוות לפסל, וזאת תוך ידיים פשוטות לקבלת השב. המפרש מדגיש את הצורך בחידוש המעמד של ישראל, וקורא להתנתק מהעבר המקולל ולהקשיב לחכמים, כפי שנאמר "אתם חדשים".
ספרי דברים ל׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
שירת שבח והזהרה
״ותועפות. לשון גובה כעוף המעופף:״
תהלים צ״ה הוא מזמור המשלב בין קריאה להודיה ושבח לה' לבין קריאה להישנות מטעויות העבר. החלק הראשון מתמקד ברוממות הבורא, שהוא סלע הישועה ובעל השליטה בכל מעשי כדור הארץ, ממעמקי האדמה ועד למרומי ההרים. רש"י, בפירושו על הפסוק הרביעי, מסביר שהמילה "ותועפות" מתארת גובה רב, בדומה לעוף המעופף גבוה בשמיים. כך הפירוש מדגיש את ההבדל בין המעשים של אדם לבין השליטה המוחלטת של הַשֵּׁם בכל רמות הקיום.
רש״י על תהילים 95:4:1 ↗הקשבה לקול הַשֵּׁם היום
״היום. בעולם הזה אם בקולו תשמעו:״
תהילים צ״ה הוא מזמור שבח והתעוררות, הקורא לעם להודות ולהלל את הַשֵּׁם כמקור לכוח ולגאולה. המזמור משלב בין שמחה על מעשי הבורא לבין אזהרה מפני קשיות לב, כשהוא מזכיר את המעשים שהתרחשו במדבר. רש"י, בפירושו על פסוק ז', מציין כי המילה "היום" מתייחסת לעולם הזה. לפי רש"י, הכוונה היא שאנו צריקות להקשיב לקולו של הַשֵּׁם כבר עכשיו, בעולם הזה, ולא לחכות למעמדים עתידיים. הוא מדגיש את החובה המיידית של האדם לשמוע ולהיעתר להנהגתו.
רש״י על תהילים 95:7:1 ↗המלכות המוחלטת של הַשֵּׁם על כל הכוחות
״ומלך גדול על כל אלהים. והם צבא השמים שהם אלהים ושופטים בארץ, ואז יכירו כי הוא מלך עליהם ולא יעשו דבר אלא בשליחתו:״
תהילים צה מציג קריאה להלל ולהודות לה' כבורא העולם וכמלך המוחלט. הפסוק מדגיש כי הַשֵּׁם גדול מעל כל הכוחות הרוחניים והעוצמתיים בעולם. הרד"ק מפרש כי הכוונה היא לכוחות צבא השמים ולשופטים בארץ, שהם מכונה "אלהים". הוא מסביר שבעתיד יתברר כי ה' הוא המלך האמיתי מעליהם, ושכל פעולתם תהיה רק לפי שליחותו. הפרשן מתמקד בהכרה העתידית של הכוחות הללו במלכותו של הבורא. לפי גישה זו, המעבר מסיטואציה של התנגדות או התעלמות לסיטואציה של ציות מוחלט, הוא לב ליבת ההבנה של מלכות השם בעולם.
רד״ק על תהילים 95:3:2 ↗מַסָּה וּמְרִיבָה בַּתְּפִלָּה
״כיום מסה. שם המקום נקרא מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין:״
הַמְּסִירִים עַל הַפֶּסַק הָאַחֲרוֹן בִּתְפִלָּה זוֹ, הָרַדַ"ק מְסַבֵּר כְּבָר בְּמַעְיָן הַמְּקוֹם "מַסָּה" כְּעֵד לְמַעֲשֵׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא מַסְבִּיר שְׁמוֹת הַמָּקוֹם בַּמִּדְבָּר מְשַׁקְפִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בָּם, כְּשֶׁהֵם בֵּדְקוּ אֶת הַשֵּׁם וְשָׁאֲלוּ בְּסָפֶק אִם הוּא בְּתוֹכָם. הַקְּרָאָה הַזֹּאת מַדְגִּישָׁה אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁל חֹסֶר אֱמוּנָה. הָרַדַ"ק מְצַיֵּן כְּבָר בְּמַעֲשֶׂה הַמִּדְבָּר כְּבָר הָיָה הַמַּאֲמָן הַנִּמְסָר, וְהַשְּׁאֵלָה הָיְתָה מַעֲשֶׂה שֶׁל הִרְבֵּה סָפֵק בְּנוֹכְחוּת הַשֵּׁם.
רד״ק על תהילים 95:8:1 ↗