שיר למזמור ליום השבת.
מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃תהילים · פרק צב׳
שיר של הודיה ביום השבת
שבח על מעשי הַשֵּׁם, פריחת הצדיקים והניצחון של הרשעים על הדרך הישרה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים צב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שיר של הודיה ביום השבת
טוב להודות להשם ולשיר לשמך העליון.
ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃לספר בבוקר את חסדך ואת נאמנותך בלילות.
לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃עם כלי נשיפה וכלי מיתר וכלי תופי וכינור.
עֲֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃שבח למעשי הַשֵּׁם והערצת חכמתו
כי שמחת אותי הַשֵּׁם בעבודתך, ובמעשי ידיך אני אשמח מאוד.
כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃כמה גדולים המעשים שלך הַשֵּׁם, כמה עמוקים הם המחשבות שלך.
מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃אדם רשע לא ידע זאת, וטמטם לא יבין את הדבר.
אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃הרשעים יפרחו כמו עשב, וכל עושי הרע ימותו לנצח.
בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃הַתְמִירָה שֶׁל הַצַּדִּיק מִן הָרֶשָׁעִים
ואתה, ה' , גבוה לנצח.
וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃כי הנה אויבייך, ה' , הנה אויבייך יאבדו; כל עובדי הרשע יתפרקו.
כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃הרמת את קרני כמו קרני איל, וספחת אותי בשמן טרי.
וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃עיניי יביטו ברשעים שקמים עליי, ואז אוזניy ישמעו.
וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃פריחת הצדיקים
צדיק פורח כמו תמר, וגדל ומתעצם כמו ארז בלבנון.
צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃הם נטעו בבית ה', בחצרות אלוהינו הם פורחים.
שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃גם בזקנה ימשיכו להניב פרי, ויהיו רעננים ושמנים.
ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃כדי להכריז שהשם הוא סלע, ואין בו שום עיוות או רשע.
לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עלתה [עַוְלָ֥תָה] בּֽוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שיר של הודיה ביום השבת
מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃
לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃
עֲֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃
שבח למעשי הַשֵּׁם והערצת חכמתו
כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃
מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃
אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃
בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃
הַתְמִירָה שֶׁל הַצַּדִּיק מִן הָרֶשָׁעִים
וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃
כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃
וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃
פריחת הצדיקים
צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃
שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃
ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃
לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עלתה [עַוְלָ֥תָה] בּֽוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שיר הלל המדגיש את הטוב שבלהודות להַשֵּׁם ולערוך שבחים על חכמתו וצדקתו.
שיר של הודיה ביום השבת
המזמור פותח בשבח על יום השבת ומדגיש את החשיבות שבלהודות להשם. הדובר מבקש להצהיר על חסד האלוהים בבוקר ועל נאמנותו בלילות. השבח נעשה באמצעות מגוון כלי נגינה, כולל חצוצרה, נבל, תופי וכינור, כדי לבטא שמחה והודיה מלאה.
שבח למעשי הַשֵּׁם והערצת חכמתו
הפסוקים משבחים את הַשֵּׁם על מעשיו המופלאים ועל עומק מחשבותיו. המחבר מבטא שמחה גדולה בעבודת הַשֵּׁם, ומציין שהרשעים לא יוכלו להבין את חכמתו. בעוד שהרשעים והעושים רע יפרחו כעשב ויתמו בסופו של דבר, המעשים האלו נעלמים לעד.
הַתְמִירָה שֶׁל הַצַּדִּיק מִן הָרֶשָׁעִים
הַמִּזְמוֹר מְבַשֵּׂר עַל עֶלְיוֹנוּתוֹ הַנִּצְחִית שֶׁל הַשֵּׁם וְעַל הַכָּבוֹשׁ הַמַּתְחִית שֶׁל הָרְשָׁעִים. הַדּוֹר הַצַּדִּיק מִתְעַצֵּם וְנִתְחַזֵּק כְּקֶרֶן אַיִּל שֶׁסָּפְתָה שֶׁמֶן, וְרוֹאֶה אֶת כִּשְׁלוֹנָם שֶׁל הָעוֹבְדִים רֶשַׁע הַקָּמִים עָלָיו.
פריחת הצדיקים
פסוקים אלו מתארים את הצדיקים כנטיעות חזקות בבית ה'. הם דומים לתמר ולארז, ומשגשגים בחצרות אלוהינו. גם בשלהי יומם הם ממשיכים להניב פרי ולהיות רעננים, וכל זאת כדי להעיד על יושר וצדק ה' שהוא סלע איתן ללא עיוות.
הפסוקים מתארים את עתיד הצדיקים כעצים חזקים המשגשגים גם בזיקנה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השבחים לפי ימי השבוע
״בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ״, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ״, עַל שֵׁם שֶׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ וּמָלַךְ״
במדרש רבה מוסבר כי לכל יום בשבוע ישנו שיר ייעודי המבטא פן אחר של הבריאה והנהגת הַשֵּׁם. ביום החמישי, יום בריאת בעלי החיים, אומרים שיר הלל על כוחו של הבורא. ביום השישי, עם סיום מלאכת הבריאה, שרים על מלכותו ועל הדרת השלטון שלו בעולם. ביום השביעי, יום השבת, השיר מתמקד בשמחת השבת עצמה. הפרשנות הזאת מחברת בין הפיוט בתהלים לבין תהליך הבריאה בבראשית. לפי המדרש, השבח לאלוהים אינו רק דיבור, אלא ביטוי למעמד קוסמי שבו הטבע והזמן עצמם מכריזים על מעשי ה'. הפרשן מדגיש כי כל יום נושא עמו משמעות רוחנית שונה דרך המילים הנבחרות.
ראש השנה ל״א א:ה׳ ↗היחס בין הזמן האנושי לזמן האלוקי
״תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב קַטִּינָא: כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת שָׁנָה אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים, כָּךְ הָעוֹלָם מְשַׁמֵּט אֶלֶף שָׁנִים לְשִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׂגַּב ה׳ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״,״
התלמוד במסכת סנהדרין דן בשיטת רבי קטינא על המהות של הזמן והשמיטה. הוא משווה בין שנת השמיטה, שמבטלת שנה אחת מתוך שבע, לבין היחס שבין העולם לבין הַשֵּׁם. לפי גישה זו, אלף שנים בעולם הזה נחשבות כמו שבעת אלפים שנים בעולם העליון, כפי שמתבטא בפסוק על רוממות הַשֵּׁם וגם בפסוק המציין שאלף שנים הן כיום אתמול שעבר. הדברים מבוססים על פרשנות של יחס המידות והזמנים. השווה מביא הוכחות מהפסוקים כדי להדגים כיצד הזמן האלוקי אינו כזמן האנושי, וכי קיים מנגנון של 'שמיטה' או צמצום של שנים ארוכות לתוך ימים בודדים בראי הנצח.
סנהדרין צ״ז א:י״ג ↗בעקבות המפרשים
שבח והודיה במוזיקה ובטבע
״עלי עשור ועלי נבל. כנור של עשרה נימין:״
תהילים צ״ב הוא שיר שבח המדגיש את חשיבות ההודיה להשם במועד קבוע, במיוחד ביום השבת. הפסוקים מתארים כיצד המוזיקה והשירה מעוררות שמחה בלב האדם, ומחברים בין הודיה אנושית לבין פלאי הטבע. השיר מציג ניגוד בין גורלם של הרשעים, שייכרו ויידמו, לבין גורלם של הצדיקים, שיתעצמו ויפרחו כעץ הגפן וכארז הלבנון. בפרשנותו על הפסוק הרביעי, מסביר רש"י כי המנגינה המוזכרת בטקסט, המדמה כנור של עשרה נימים, מתייחסת למכשיר נגינה בעל עשרה מיתרים. רש"י מפרש את הדימוי המוזיקלית כדי להמחיש את עוצמת השבח והשמחה המשתרעת על פני כל המיתרים והצלילים.
רש״י על תהילים 92:4:1 ↗שירת התודה והצמיחה של הצדיק
״בשורי. בעוייני כמו בשוררי:״
תהילים צב הוא שיר שבח המוקדש להודאה להשם על מעשיו ועל חכמתו. השיר מתאר את הטוב שבלהודות להשם בבוקר ובלילה, ומדגיש את היציבות של הצדיק שדומה לעץ התמר ועץ הארז. הוא פורח ומשגשג ואינו מפחד משינויים.
רש״י על תהילים 92:12:1 ↗שבח על כלי הנגינה והשירה
״עלי עשור. נגיד בפה ובכלי הניגון:״
הרד״ק בתהילים מסביר כי הפסוק עוסק בשיטת השבח המפורשת בפה ובכלי הנגינה. הוא מדגיש כי השבח אינו רק מילים, אלא שילוב של קול אנושי וכלי נגינה המלווים את המזמור. הפירוש מתמקד בדרך שבה האדם מבטא את שמחתו בבוא השם. לפי הרד״ק, המזמור קורא להשתמש בכל האמצעים האומנותיים של אותה תקופה כדי להודות על פלאי הבריאה.
רד״ק על תהילים 92:4:1 ↗ההתבוננות של הצדיק במעשה ידי ה'
״בשורי. כמו בשוררי שפירושו אויבי שמביטים לרעה, ומלת בשורי תואר ובא בשורק כמו נחלץ חושים: וטעם ותבט. תשמענה. כלומר ראתה בהם עיני ושמעה מהם אזני״
רד"ק מפרש את המילה "בשורי" ככינוי לאויבים שמתבוננים בצדיק בקושי וברעה. לפי גישה זו, המילה אינה מתארת רק שירה, אלא תיאור של המצב שבו הצדיק עומד מול מבטם של אלו המבקשים לו רע. הפרשן מסביר שהפסוק מדגיש שהצדיק רואה ושומע את התגובות של אויביו. הוא אינו רק שר בתוך עצמו, אלא מתבונן בתוצאות המעשה בבורא, ורואה כיצד תפילותיו ותשואתו הופכים למציאות מול עיניהם ועיניו של העולם.
רד״ק על תהילים 92:12:1 ↗