זה שגר בצל העליון, יושב בצל שדי, יחיה שם.
יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃תהילים · פרק צא׳
הגנה וביטחון בהשם
שיר של אמון מוחלט בהשם מול סוגי סכנות שונות, החל ממכות פתאומיות ועד לאיומים גלויים, והבטחת השם להצלה ולגאולה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים צא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הגנה של אלוהים
אני אומר להשם: המקלט שלי והמבצר שלי, אלוהי אני בוטח בו.
אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃כי הוא יציל אותך מפח של רשת, וממגפה מחריבה.
כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃בנו עט יכסה אותך, ותחת כנפיו תבטח, מגן ומגן אמיתי הוא.
בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ביטחון בהשם מול סכנות
אל תפחד מפחד הלילה, ולא מחץ שעף ביום.
לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃לא תירא מהרע בחושך ומההרס ששורף בצהריים.
מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃אלף יפלו מצדך ועשרת אלפים מימיןך, אך אליך לא יגיע.
יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃רק בעיניך תביט ותראה את העונש של הרשעים.
רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃הגנה וביטחון בה השם
כי אתה ה השם המקלט שלי, העליון, הפכת את משכנך למקום מגוריי.
כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃רע לא יקרה לך, ומכה לא תתקרב לאוהלך.
לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃כי למענך יצווה מלאכיו לשמור אותך בכל דרכיך.
כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃על כפות ידיהם יסדרס אותך, כדי שלא תיתקל באבן ברגליך.
עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃הבטחת הַשם להגנה ולגאולה
את הַשם תרמס על שחַל ופֶתֶן, תדרוך על אריה ותנין.
עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃כי בּי אהב ואציל אותו, ארומם אותו כי הוא מכיר את שמי.
כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃הוא יקרא לי ואענה לו, אהיה איתו בצרה, אצילו ואכבד אותו.
יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃אשביע אותו בחיים ארוכים, ואראה לו את הישועה שלי.
אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הגנה של אלוהים
יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃
אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃
כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃
בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃
ביטחון בהשם מול סכנות
לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃
מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃
יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃
רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃
הגנה וביטחון בה השם
כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃
לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃
כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃
עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃
הבטחת הַשם להגנה ולגאולה
עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃
כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃
יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃
אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים צ״א מתאר את הביטחון של מי שבוחר לגור תחת צילו של השם ואת ההגנה שהשם מעניק לו.
הגנה של אלוהים
תהילים פרק זה מתאר את הביטחון המוחלט של האדם בבורא. מי שמתגורר תחת צל שדי זוכה להגנה מפני סכנות ורעות. הדובר מצהיר כי אלוהים הוא המקלט והמבצר שלו, וכי כנפיו של אלוהים משמשים כמגן אמיתי מפני פגעים שונים.
ביטחון בהשם מול סכנות
פסוקים אלו מתארים את הביטחון המוחלט של האדם המקובל על השם מול סכנות שונות. הפחד מהלילה, מהחץ ביום, מהרע בחושך ומההרס בצהריים מתבטל בזכות ההגנה האלוהית. גם כאשר נפילים רבים נמצאים לצד האדם, הרשע לא יוכל לגשת אליו, והאדם יראה רק את דינם של הרשעים.
הגנה וביטחון בה השם
פסוקים אלו מתארים את הביטחון המוחלט של האדם ב השם. הכותב מצהיר כי ה השם הוא מקלטו ומשכנו. תחת השגחתו, שום רע או מכה לא יתקרבו לאדם. מלאכי ה שם נצוו לשמור על האדם בכל דרכיו, אפילו מפסילה באבנים, כדי להבטיח את שלמותו.
הבטחת הַשם להגנה ולגאולה
פסוקים אלו מציגים את הבטחתו של הַשם לאלו שחוסים תחת צילו. הַשם מבטיח להציל את המאמין מכל סכנה, כולל מחיצת איומים מסוכנים, ולענות לו בתפילה. הוא מבטיח לו נוכחות אישית בעת צרה, כבוד, אורך ימים ושמחה בישועתו.
הפרק מסתיים בהבטחת השם להשיב את האדם ולעניק לו אריכות ימים וגאולה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השמירה בסתר העליון
״היא עשתה בסתר (תהלים צא, א) יושב בסתר עליון שם בה פנים שנאמר (איוב כד, טו) ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וגו'״
הפרש בפרקי סוטה דן במושג "הסתר". הוא מתייחס לפסוק בתהלים (צה, ט) המתאר את היושב בסתר עליון, ומפרש שזהו מקום שבו נמצא האדם בתוך השגחה אלוהית פנימית. לפי פירוש זה, הסתר אינו רק הסתרה מהעין, אלא כוח של השגחה עמוקה המגינה מפני רשעים. הפרש מביא גם את הדימוי מעינו של אדם נואף ששומר בנשף, כדי להמחיש את המאבק בין העין הרודפת לבין ההגנה האלוהית המסתירה את האדם. הגישה כאן היא מדרשית, המנסה להעניק משמעות פנימית למילים המתארות מקום ומרחב.
סוטה ט׳ א:ג׳ ↗מִזְמוֹר לְדָוִד: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַיהוָה: מַחְסִי וּמְשׁוֹנִי, אֵלִי וּמִשְׁעַנְתִּי. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפֶּחֶץ הַדַּג, וּמֵדֶבֶר אבד. בְּכַנְפָיו יְכַסֶּךְ, וְתוּגָה תִהְיֶה לְךָ כְּתִסְתָּה וְשִׁלְוָה. לֹא תַירָא מִפְּחִית הַלַּיְלָה, מֵחץ הַטָּעִים בַּיּוֹם, מֵדֶבֶר הַהוֹלֵךְ בַּחֲשֵׁכָה, מֵשׁבֶט הַחָרָב הַדֹּרֵךְ בֶּחָרֶב. כִּי תַחֲסֶה עָלָיו, וְצִדְקוֹ תִהְיֶה לְךָ מָגֵן וְסִתְרָה. בְּכַנְפָיו יְכַסֶּךְ, וְאֱמֶת צִדְקוֹ תִּהְיֶה לְךָ מָגֵן. לֹא יַפִּיל עָלֶיךָ רָעָה, וְדֶבֶר לֹא יַקְרֵב בְּאֹהָלֶךָ. כִּיly אֲנַחְנוּ בְּמִשְׁמֶרְתּוֹ, וְאַתָּה תָּעֵס עָלָיו. בְעֵינָיו תִּרְאֶה בֶּעָקְרִים, וְהָאָרֶץ תִּכְרַס תַּחְתֶּיךָ. עַל אַנְשֵׁי כּוֹשֵׁר תָּמוֹת, וְאַנְשֵׁי רֶשַׁע יִקְמָה. כִּי אָמַר עָלֶיךָ: תֶּחֱסֶה עָלָי, וְאַתָּה בְּבֵיתְךָ תִהְיֶה; אָנוּ אֶקְרָאָה לְךָ, וְאַתָּה תַּצִּילֵנִי. בְּשִׁמְךָ תִּתְכַּלֶּה מִצָּרָה, וְאַתָּה תַּעֲמֹד בְּמִצְרָה, וְאַתָּה תַּצִּילֵנוּ מֵיד הַשּׁוֹדֵד. כִּי בְּכִסּוּי בְּעָלָיו תִּכְסֶה, וְאֱמֶת צִדְקוֹ תִהְיֶה לְךָ מָגֵן וְסִתְרָה. לֹא תִירָא מֵאֹת הַלַּיְלָה, מֵחֵץ הַטָּעִים בַּיּוֹם, מֵדֶבֶר הַהוֹלֵךְ בַּחֲשֵׁכָה, מֵשׁבֶט הַחָרָב הַדֹּרֵךְ בֶּחָרֶב. כִּי אָמַר: יַחְסֶנִי, וְאָנֹכִי אֶמְשֹׁלְנֶה; אָנוּ אֶקְרָאָה לְךָ, וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ. בְּיוֹמַד יִקְרָא לִי, וַאֶשְׁעֶנְךָ; תַּעֲנֵנוּ כִּי בְּצָרָה אֶהְיֶה עִמָּךְ; אֶצְרֶךָ וְאַצְעִדְךָ בְּעִנַּן. תַּשְׁבִּיחַ בְּאָרוּךְ יָמִים, וְאַתָּה תַרְאֵנִי לִישׁוּעָה.
״וְאוֹמֵר: ״יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן״ עַד ״כִּי אַתָּה ה׳ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ״; וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: ״מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, ה׳ מָה״
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְעוֹני וֵאלֹהַי וְאֶשְׁמְכֶה. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָגוֹן מִדֶּבֶר קָצֶה. בְּאֶגְרָיו יְכַסֶּךָ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, בֶּצַע אֲמִתּוֹ תִּהְיֶה לְךָ מָגֵן וְסִ על. לֹא תִירָא מִפְּחִית הַלַּיְלָה מִמַּסְכֵּן בַּחֲרָה מִמְּטוֹרָה בְּלוֹאֵל. כִּי יְכַסֶּךְ בְּכַנְפָיו וְתוּכְךָ תִשְׁאֶה, בֶּאֱמוּנָתוֹ תִּבְטַח. לֹא יַפּוֹל עָלֶיךָ רֶע וְדֶבֶר לֹא יִקְרַב בְּאָהלֶךָ. כִּיly יְצַו לֶךָ מַלְאָכָיו לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶךָ. עַל יָדָם יִשְׂמְעוּךָ לְנַפְשְׁךָ. בְּעַלְיֹת אַפָּם עַל אַרְיֵה וְשֵׁרֶף לֹא תַעֲבֹר. רַק בְּעֵינֶיךָ תִּבְטֶה וְהַשְׁמוֹר אֶת רֶשַׁע בָּאָרֶץ. כִּי מְרוֹמִים הֶצִּילְךָ מִמוֹרָה וּמִמֶּצֶר. בְּכַנְפָיו יְכַסֶּךָ וְאָמֵן יִהְיֶה מַחְסִךָ. בְּטֶרֶם תָּבֹא צָרָה תִקְרָא וְהוא יַעֲנֶךָ. יִקְרָבְךָ בְּצָרָה וְיַצִּילֶךָ. בְּפִיךָ יִהְיֶה שִׂמְחָתֶךָ, כִּי בְּמִלִּים שֶׁלּוֹ תִּשְׁעֶה. כִּי יִפְרֹשׂ עָלֶיךָ כַּנְףָיו וְתוּכְךָ תִשְׁעֶה. בִּירְאָתוֹ יִתְעַטֶּף כִּי שֵׁם יְהוָה מִמְגּוֹד לְבַדוֹ. יִקְרָא וַיַּעֲנֵנוּ, עִמּוֹ יִהְיֶה בַּצָּרָה, יַצִּילֵנוּ וְיַעֲלֶה אֶת שְׁמוֹ.
שבועות ט״ו ב:י׳ ↗בעקבות המפרשים
ההגנה המקיפה של הַשֵּׁם
״צנה וסחרה. הוא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו, סוחרה לשון סחור סחור:״
פרק זה בתהילים מתאר את הביטחון המוחלט של האדם שנמצא תחת חסותו של הַשֵּׁם. השיר משתמש בדימויים של כנפיים וחיפה כדי להמחיש את ההגנה האלוהית מפני סכנות שונות, כמו מחלות, חצים ומלכודות. המטרה היא להראות שההשגחה אינה רק רחוקה, אלא קרובה ומקיפה את המאמין בכל עת. בפרשנותו על פסוק ארבע, רש"י מסביר את המילים "צנה וסחרה". הוא מפרש כי הַשֵּׁם מקיף את האדם מכל עבר, ממש כצד המקיף את כל ארבע רוחות השמיים. המילה "סחרה" נגזרת מהשורש סחור-סחור, מה שמדגיש את ההיקף המלא והבלתי פוסק של ההגנה האלוהית על מי שבוטח בּו.
רש״י על תהילים 91:4:4 ↗הגנה מפני נפילות וסכנות
״פן תגוף. פן תכשל וכן כל לשון נגיפה אצופי"ר בלע"ז:״
רש"י מפרש את הפסוק העוסק בהגנה האלוהית מפני פגיעות וסכנות. לפי פירושו, המילים "פן תגוף" ו"פן תכשל" מתייחסות למכות ולנפילות שעלולות לקרות לאדם. הוא מסביר שהביטויים הללו מדגישים את ההגנה מפני כל סוג של פגיעה גופנית או מכשול בדרך. רש"י מתמקד במשמעות הפשוטה והמילולית של המילים, כפי שנוהג בפרשנותו על פשט המקרא.
רש״י על תהילים 91:12:1 ↗ההגנה של הַשֵּׁם מִמִּפְגָּעֵי הַזְּמַן
״באברתו יסך לך. מפגעי הזמן שלא יגיעו בך:״
הַרַּדַּ"ק בְּפִרְשׁוֹ עַל תְּהִלִּים צ״א מַסְבִּיר אֶת הַמְּשִׁימָה "בְּאֶבְרָכָה יִסְכֶּךְ לָךְ". הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַהַגָּנָה שֶׁהַשֵּׁם מַעֲנִיק לַמַּאֲמִין הִיא מִפְּרֶט וּמְמַלֵּאת אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאָדָם נִמְצָא בְּבִטָּחוֹן מִמִּפְגָּעֵי הַזְּמַן הַמְּסֻכָּנִים. הַפֵּרוּשׁ מַדְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁם מְכַסֶּה עַל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁהַמּוֹבְלִים וְהַסּוֹכְנוֹת שֶׁל הַזְּמַן לֹא יַגִּיעוּ אֵלָיו. הַמַּטּוֹ הַמַּרְכָּזִי הוּא שֶׁהַבִּטָּחוֹן הָאֱמוּנִי מַעֲנִיק הָגָנָה מֻמְצֵאת מִמַּסָּעִים וּמֵסַכָּנוֹת שֶׁבַּעוֹלָם.
רד״ק על תהילים 91:4:1 ↗ההצלחה וההגנה בתוך המכשולים
״פן תגוף. פועל עומד כמו תנגוף או התי"ו לנגד האדם והוא פועל יוצא אמר תהיה כל כך מוצלח שיראה בעיניך כיאלו המלאכי' ישאוך שלא תנגוף״
הרד"ק (רבי דוד קמחי) מפרש את הפסוק העוסק בביטחון ה' מול סכנת הנגיעה באבן או בחיות השדה. הוא מציע הבנה של הפועל כהצלחה גדולה, כך שהאדם יזכה למעמד כה גבוה ומוצלח, עד שיראו בו כאילו המלאכים נושאים אותו. הפירוש מדגיש שההגנה אינה רק מניעת נזק פיזי, אלא העלאת מעמד האדם. לפי הרד"ק, הברית עם אבני השדה וחיות השדה מסמלת מצב שבו גם הדברים הקשים והמסוכנים ביותר הופכים למסייעים ומאפשרים לאדם לצמוח ולהתעצם בתוך השמירה של הַשֵּׁם.
רד״ק על תהילים 91:12:1 ↗