מזמור של בני קורח, שיר על היסודות בהרי הקודש.
לִבְנֵי־קֹ֭רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי־קֹֽדֶשׁ׃תהילים · פרק פז׳
תהילת ירושלים וכל העמים
שבח לירושלים כעיר שכל האומות מכירים בה ומשתבחים במוצאיה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים פז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תהילת ירושלים וכל העמים
השם אוהב את שערי ציון יותר מכל המשכנות של יעקב.
אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב׃על העיר של אלוהים מדברים בדבקות, סלה.
נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה׃אני אזכיר את רהב ובבל למכירים שלי. הנה פלשת וצור עם כוש, כולם נולדו שם.
אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם־כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד־שָֽׁם׃ה–ז
תהילת ציוֹן כעיר של כל העמים
על ציוֹן יאמרו שכל אדם נולד בה, והשם העליון הוא זה שמבסס אותה.
וּֽלֲצִיּ֨וֹן ׀ יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד־בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן׃השם יספור וירשם בספרו שכל העמים נולדו שם.
יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד־שָׁ֣ם סֶֽלָה׃הזמרים ירקדו כמו רוקדים, כי כל המקורות שלי הם בך.
וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תהילת ירושלים וכל העמים
לִבְנֵי־קֹ֭רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי־קֹֽדֶשׁ׃
אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב׃
נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה׃
אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם־כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד־שָֽׁם׃
ה–ז
תהילת ציוֹן כעיר של כל העמים
וּֽלֲצִיּ֨וֹן ׀ יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד־בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן׃
יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד־שָׁ֣ם סֶֽלָה׃
וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
המזמור מהלל את ירושלים ואת מעמדה המיוחד בקרב כל העמים.
פסוקים א–ד
תהילת ירושלים וכל העמים
מזמור של בני קורח המהלל את ירושלים ואת אהבת השם לשעריה. השיר מתאר את כבוד העיר האלוהית ומצהיר כי גם עמים רחוקים כמו בבל, מצרים, פלשת, צור וכוש ייחשבו כנולדי ירושלים, כחלק מעמיה של העיר הקדושה.
פסוקים ה–ז
תהילת ציוֹן כעיר של כל העמים
תהילה על ירושלים כעיר שבה נולדים כל העמים. השם רושם בספרו שכל העמים הם חלק מהעם הזה. כל המקורות והשמחה של הזמרים מגיעים מהחיבור לעיר הזאת.
המזמור מסתיים בשבח המקורות המשותפים של כל העמים בתוך ציון.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
האחריות ההדדית של ישראל
״דבר אחר: וישמע יתרו, הה"ד (ירמיה ב): שמעו דבר ה' בית יעקב. זש"ה (משלי ו) בני אם ערבת לרעך. אמר רבי נחמיה: נאמרה על החברים״
במדרש שמות רבה (כ״ז:ט׳) מוסבר מושג ה"ערבות" שבין אדם לחברו ובין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. המדרש משתמש בפסוק ממשלי כדי להזהיר שאדם שאינו דואג לחברו ומתעלם ממה שקורה סביבו, נוטל על עצמו אחריות לנזקים שעלולים לקרות. לפי פרשנות זו, ישראל הם ה"רעים" שערבים זה בזה, וזו הסיבה שקיבלו את התורה – הם הסכימו לקחת על עצמם את האחריות לשמור על הקיום הרוחני של הכלל. המדרש מביא משל על מלך שרוצה למסור שדה לאריסים. האדם הראשון והשני מסרבים, אך החמישי מסכים לקבל את השדה בתנאי שיוכל לעבד אותו. המלך מחמיר רק עם מי שקבל על עצמו את האחריות. כך גם עם ישראל: בזמן מעמד הר סיני, כל האומות סירבו לקבל את התורה, אך ישראל אמרו "נעשה ונשמע". בגלל הבחירה הזו לקחת על עצמנו את האחריות, אנחנו הופכים להיות ערבים זה לזה, וזה דורש מאיתנו עירנות ודאגה כנה לכל חבר בקהילה.
שמות רבה כ״ז:ט׳ ↗הקשר בין תעניות לבין מלכות השם
״הָסֵבִּי עֵינַיִךְ, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל מַטְרוֹנָה וּדְחָפָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִפָּלָטִין בַּחוּץ. מֶה עָשְׂתָה, הָלְכָה וְצִמְצְמָה פָּנֶיהָ אַחַר הָעַמּוּד חוּץ״
במדרש שיר השירים רבה מביא סיפור על מלכה שהתחבא מאחורי עמוד כדי שלא יראה אותו המלך לאחר שהכעיס אותה. המדרש משתמש בסיפור זה כדי להסביר את כוחן של התעניות. כאשר אנשים, בין אם הם יחידים, תינוקות או זקנים, בוחרים להתענות, הם גורמים להשם להרגיש כביכול כמי ש"הורחבו" מיכולת הסבלנות שלו. הפרשנות מסבירה שהתעניות האלו אינן רק מעשה של צום, אלא פעולה שמחברת את בני האדם למלכות השם. הזקנים מזכירים את הברית בסיני, והתינוקות מזכירים את קבלת מלכות השם דרך דברי התורה. המדרש מדגיש כי דרך הצום והתשובה, השכינה יכולה לשכון גם בקרב אנשים שאינם מושלמים, בזכות הקשר ההיסטורי והרוחני של עם ישראל לדברו של השם.
שיר השירים רבה ו׳:ה׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
ירושלים כמרכז העולם
״יסודתי בהררי קדש. יסודת מזמור זה על הר ציון וירושלים יסדו המשורר:״
רש"י מפרש כי יסוד המזמור הוא הר ציון וירושלים. הוא רואה בהם את הבסיס המרכזי עליו נשענת כל המזמור. הפרשן מדגיש את חשיבותה של ירושלים כעיר שקובעת את הזהות של כל העמים. לפי גישה זו, המזמור אינו רק שיר שבח, אלא הצהרה על מעמדה המיוחד של ציון כמרכז הרוחני של העולם.
רש״י על תהילים 87:1:1 ↗ציון כמרכז העולם
״והוא יכוננה עליון. והקב"ה יכוננה למעלה מכל העיירות:״
המזמור הזה מדבר על כבודו המיוחד של העיר ציון ועל המעמד המרכזי שלה בתוכנית האלוהית. השיר מתאר איך אלוהים קובע את יסודות העיר ומתגאה בה מול כל העמים. הוא מציג את ציון כעיר שבה נרשמים כל העמים, כאילו כל מי שנולד בעולם נחשב כאזרח המעורב בקהילה הקדושה של ישראל. רש"י, במפרשו על הפסוק החמישי, מסביר שהקדוש ברוך הוא מכונן את העיר בדרגה גבוהה ונעלה מעל כל הערים האחרות. לפי פירושו, המעמד של ציון אינו רק גאוגרפי, אלא רוחני ומוחלט, שכן הקדוש ברוך הוא מעמיד אותה במקום מעל לכל שאר היישובים והעיירות.
רש״י על תהילים 87:5:3 ↗ירושלים כמרכז של כל העמים
״ציון. כי הוא מקום המלוכה ובכללה ירושלים:״
התהלים מתאר את ירושלים כמקום המיוחד והקדוש ביותר בקרב אלוהים. השיר מדגיש כי הציוֹן היא בסיס המלוכה, וכל העולם כולל בתוכו את ירושלים כעיר המרכזית של כל העמים. הרד"ק (רבי דוד קמחי) מפרש על הפסוק השני כי ציוֹן היא מקום המלוכה, וירושלים היא חלק בלתי נפרד מכל המבנה הזה של מלכות אלוהים.
רד״ק על תהילים 87:2:1 ↗החשיבות של ציון כמרכז רוחני ואינטלקטואלי
״ולציון. אבל לציון יאמר איש ואיש יולד בה מכמה חכמים יוכל אדם לומר שיולדו בה ותמיד בכל הזמנים ימצאו בה החכמים רבים וגדולים בעלי השם:״
הפירוש של רד"ק על פסוק חמש בתהילים עוסק בשבח של ציון. לפי רד"ק, הפסוק מדגיש שכל אדם יקבל חלק וזהות בתוך העיר קדושה זו, ושיגדלו בה אנשים רבים. הוא מתמקד בכך שציון היא המקום שבו ייווצרו ותמיד יתקיימו חכמים גדולים ובעלי שם. רד"ק מסביר שהחכמים לא רק ייוולדו בציון, אלא שהם יהיו נוכחים בה בכל הזמנים. הוא רואה בציון מרכז של חוכמה ורוחניות שאינו פוסק לעולם. הגישה שלו היא פרשנית-לוגית, המנסה להסביר את המשמעות של השגשוג האנושי בתוך העיר המקודשת.
רד״ק על תהילים 87:5:1 ↗