תפילה לדוד. הטה את אוזנך, ה׳, וענה לי, כי אני עני ומסכן.
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה־יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃תהילים · פרק פו׳
תפילת דוד בעת צרה
תפילה המשלבת בקשת עזרה, הכרת טובה ואמונה בטוב ה' בעת קושי
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים פו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילת דוד בעת צרה
שמור על נפשי, כי אני חסיד. הצילו את עבדך, אתה אלוהיי, אני בוטח בך.
שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃רחם עליי, אדוני, כי אליך אני קורא כל היום.
חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל־הַיּֽוֹם׃שמח את נפש עבדך, כי אליך אדוני אני נושא את נפשי.
שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃תפילת בקשה ואמונה
כי אתה אדוני טוב וסלחן, וחסד רב לכל הקוראים לך.
כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃הקשב אדוני לתפילתי, והקשב לקול בקשותיי.
הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃ביום צרותי אקרא לך, כי תענה לי.
בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃אין כמוך באלוהים אדוני, ואין כמו מעשיך.
אֵין־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃תפילה לבקשת הדרכה והודיה
כל העמים שעשית יבואו וישתחוו לפניך, אדוני, ויכבדו את שמך.
כָּל־גּוֹיִ֤ם ׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ׃כי גדול אתה ועושה פלאים, אתה אל לבדך.
כִּֽי־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃הדרכת אותי, יהוה, בדרכך, כדי שאלך באמת שלך. תן לי לב אחד ממוקד ביראת שמך.
ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃אודה לך, אדוני אלוהיי, בכל לבבי, ואכבד את שמך לעולם.
אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃תפילה להצלה ורחמים
כי החסד שלך גדול עליי, והצלת את נפשי ממעמקי השאול.
כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃אלוהים אדם יהיר קם נגדי, וקבוצה של אנשים אלימים מחפשת את חיי, והם לא שמים אותך לפני עיניהם.
אֱלֹהִ֤ים ׀ זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃אבל אתה, אדוני, אלוהים רחום וחנון, סבלני מאוד, מלא חסד ואמת.
וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃פנה אליי וחנני, תן כוח לעבדך, והצלח את בן אמתך.
פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃בקשת סימן לעזרה אלוהית
תַּעֲשֶׂה עִמִּי אוֹת לטובה, כדי שמי ששונא אותי יראה ויתבייש, כי אתה הַשֵּׁם עזרת לי וניחמת אותי.
עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילת דוד בעת צרה
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה־יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃
שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃
חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל־הַיּֽוֹם׃
שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
תפילת בקשה ואמונה
כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃
הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃
בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃
אֵין־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃
תפילה לבקשת הדרכה והודיה
כָּל־גּוֹיִ֤ם ׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ׃
כִּֽי־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃
ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃
אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃
תפילה להצלה ורחמים
כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃
אֱלֹהִ֤ים ׀ זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃
וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃
בקשת סימן לעזרה אלוהית
עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהלים שפם מציג תפילה אישית של דוד, המתחילה בבקשת הצלה בתוך מצוקה ומתפתחת לתודה על חסד ה'.
תפילת דוד בעת צרה
תהילים שמונתים ושש כוללים תפילה אישית של דוד. הוא מבקש מהאל לשמוע את קריאתו מתוך עוני וקושי. דוד מצהיר על אמונתו וביטחונו בבורא, ומבקש רחמים ושמחה לנפשו דרך התפילה והקשר עם אלוהיו לאורך כל היום.
תפילת בקשה ואמונה
תהילים שמונתים ושש מציגים תפילה אישית המבקשת רחמים מאלוהים טוב וסלחן. המשורר קורא לה' להקשיב לתחנוניו ביום המצוקה, מתוך ביטחון מלא שאין לו משתו בבורא עולם, שמעשיו וחסדו אינם דומים לאף אחד אחר.
תפילה לבקשת הדרכה והודיה
המזמור כולל בקשה לאלוהים שיורה את דרכו בדרך האמת, מתוך הכרה בכך שכל העמים יבואו להשתחוות לפניו. הדובר מבקש לב אחד ומחויב ליראת ה' ומתחייב להודות לו ולכבד את שמו לעד בשל מעשיו הנפלאים.
תפילה להצלה ורחמים
הפסוקים כוללים תחינה של אדם הנמצא במצוקה מול אויבים אלימים ויהירים. המתפלן מודה על חסד ה' שחולץ מהשאול, ומבקש רחמים מאלוהים הרחום והסבלני. הוא קורא לה' לפנות אליו, להעניק לו עוז ולהושיע אותו כעבד המבקש עזרה.
בקשת סימן לעזרה אלוהית
הפסוק מבטא תפילה לקבלת סימן גלוי של טוב מהאל. המטרה היא שהאויבים יראו בזה ויזכו לבושה, מתוך ביטחון בכך שהאל כבר הוכיח את עזרתו וניחומיו בעבר.
הפסוקים מסתיימים בבקשת סימן להוכחת עזר ה' אל מול אויביו של המתפלן.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התמקדות בתורה והתגברות על היצר
״דבר אחר: זאת חקת הפסח, זה שאמר הכתוב (תהלים קיט, פ): יהי לבי תמים בחקיך. אמר דוד: רבון העולם! כשאני עוסק בחקיך, לא יהא רשות״
בפרשנות זו לשמות רבה, מוסבר הפסוק "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ" כבקשה של דוד המלך מפני הַשֵּׁם. דוד מבקש שהעסק בתורה יהיה כה עמוק, עד שהיצר הרע לא יוכל להסיח את דעתו או לגרום לו לטעות. הוא חושש מבושה מול צדיקים ומהזדמנות של היצר להסיח ממנו את הריכוז בלימוד. בנוסף, הפרשנות משווה בין חוק הפסח לחוק הפרה האדומה בשל הדמיון ביניהם. המדרש מדגיש את חשיבות הפרה האדומה, שכן היא נחוצה לטהרת הכל, ומעלה שאלת גודל ומשמעות בין החוקים השונים.
שמות רבה י״ט:ב׳ ↗ההבחנה בין הקודש לחול במילות אלוהים
״אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב) משמש קודש וחול יסגירני אל אל עויל (איוב ט״ז:י״א) הראשון קודש והשני חול כי אל אל״
במסכת ספר תורה מובא דיון על משמעות השם אלוהים בהקשרים שונים. המפרשים מבחינים בין מצבים שבהם השם מייצג את הקודש לבין מצבים שבהם הוא מייצג את החול. לדוגמה, בתהלים פב, כאשר אלוהים עומד בעדת אל, הכוונה היא לקודש, אך כשמדובר בשיפוט אלוהים, הכוונה היא לחול. הדיון מתמקד בפרשנות המילה "אל". יש המייחסים לה קדושה ויש המייחסים לה חול, בהתאם להקשר המקראי. רב יוסף בר יהודה מוסיף כי גם כאשר אלוהים נתפס כמי שעומד מול בני אדם בזעם, הקדושה נשמרת, אך על הקורא להקפיד על הפסקה ודיוק במובן המילה כדי לא לטעות בין המשמעויות השונות.
מסכת ספר תורה ד׳:ח׳ ↗בעקבות המפרשים
תחינה בעת צרה
״כל היום. כל הגלות שהוא יום לאומות ולילה לישראל כך מפורש באגדת תהלים:״
תהלים פ״ו הוא תפילה אישית ומרגשת של דוד המלך לפני הַשֵּׁם. המחבר מציג את עצמו כאדם עני וצורך עזרה, תוך שהוא מבקש רחמים וחסד. השיר משלב בין בקשה חיונית לבין הכרה בכוחו של אלוהים ובתורתו, ומתפלל שהנשמה תישמר מן העצבות והסכנה. רש״י, בפירושו על הפסוק השלישי, מפרש את הביטוי "כל היום" כביטוי לזמן הגלות כולו. לפי גישה זו באגדת תהלים, ימי הגלות של עם ישראל הם כיום ארוך ואפל מול האומות, בעוד שהישועה תבוא. המפרש מתמקד בפרשנות הזמן ההיסטורי של עם ישראל בתוך תהליך הגלות.
רש״י על תהילים 86:3:1 ↗הצלה מן השפל ומחילה החטאים
״משאול תחתיה. דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא (שמואל ב י״ב:י״ג) גם ה' העביר חטאתך:״
תהילים פ״ו מתאר תפילה אישית ומרגשת של דוד המלך לפני ה'. המזמור מציג אדם המבקש רחמים בעת צרה, תוך שהוא מדגיש את נאמנותו לאלוהים ואת חשיבות עזרתו לה'. המזמור משלב בין בקשת הגנה פיזית לבין בקשה למחילה רוחנית, ומתמקד בטובו של ה' ובחסדו הרחב. בתרגום הפסוק השלושה עשר, מובא פירושו של רש"י על המושג "נשמה תחתיה". רש"י מסביר כי הכוונה היא למצב של שפל עמוק, בדומה למקום שבו נופלים המנאפים. הוא מקשר את הפסוק למקרה של נתן הנביא לדוד, אשר הכריז כי חטאת דוד הועברה, ובכך מדגיש את כוחה של התשובה והסליחה האלוהית.
רש״י על תהילים 86:13:1 ↗שמחה מתוך העצבות
״שמח נפש. שהוא ביגון ואנחה שמח אותה:״
הרד"ק בתרגומו על פסוק ד' מסביר כי הביטוי "נפש שמחה" אינו מציין מצב של אושר מוחלט, אלא התייחסות למצב שבו העצבות והאנחות של האדם הופכות לשמחה על ידי מענה התפילה. לפי גישה זו, השמחה אינה בהכרח היעלמות הקושי, אלא השינוי שמתרחש בנפש כשהיא זוכה להקשבה מהאל. הפרשן מדגיש כי התהליך מתחיל בבקשה ובתחנונים, אך מסתיים בשינוי רגשי פנימי. לפי רד"ק, השמחה היא תוצאה של התגובה אליה כעס וצרה, והיא מתמקדת בכוחה של התפילה להפוך מצב של ייאוש למצב של תקווה וחיבור להשם.
רד״ק על תהילים 86:4:1 ↗הישועה מהשחת והגאולה מהתהום
״והצלת. כמו ותציל ויש מפרשים משאול תחתיה מדין גיהנם:״
רד"ק בתורתו מפרש את הפסוק "כי נפשי גדולה" ומסביר כי המילה "והצלה" מתייחסת לישועה מכל סוג של רע. הוא מציין כי ישנם מפרשים הרואים במילה "שאול" בטקסט המקראי רמז למקום העונש, הגיהנום, ומבקשים להדגיש את חשיבות הבקשה להצלה גם מן הדין הקשה ביותר. הפירוש מתמקד בשכבות המשמעות של המילה "הצלה". בעוד שהפשט הוא בקשה להינצל מסיטואציה קשה בחיים, הרעיונות שהביאו המפרשים מוסיפים רובד של תמיכה אלוהית גם בעולם הבא, מתוך הבנה שהתפילה של דוד מקיפה את כל רבדי הקיום.
רד״ק על תהילים 86:13:3 ↗