לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, לִבְנֵי קֹרַח, מִזְמוֹר.
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר׃תהילים · פרק פד׳
כמה יקרים משכנות השם
כיסופים למקדש והשמחה בדרכי ה' מתוך אמונה וביטחון
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים פד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַכִּמָּה לְמִשְׁכְּנוֹת הַשֵּׁם
כַּמָּה יְקָרִים בְּעֵינַי מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, הַשֵּׁם צְבָאוֹת.
מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי כְּשֵׁבָה וְגַם כְּלוּבָה לְחַצְרוֹת הַשֵּׁם; הַלֵּב וְהַבָּשָׂר שֶׁלִּי יְשַׁרְנוּ לֵאל חַי.
נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֪וֹת יְה֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃אֲפִלַּע הַצִּפּוֹר מְצָאָה בַּיִת וְקֵן, שֶׁהַצֹּעֲרִים שֶׁלָּהּ שׁוֹתִים בְּמִזְבְּחוֹתֶיךָ, הַשֵּׁם צְבָאוֹת, מַלְכִּי וֵאלֹהַי.
גַּם־צִפּ֨וֹר ׀ מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר ׀ קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי׃הַשִּׂמְחָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַבַּיִת
מְתוּק לָעֵינַיִם וּמְאוּשָׁר הַכֹּל אֶת הַמְּגַרְסִים בְּבֵית הַשֵּׁם, אֲשֶׁר עוֹד מְלַהֲלִים אוֹתוֹ.
אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה׃אので שֶׂשׂוֹן לָאִישׁ שֶׁכֹּחַ לְפַנֵּי הַשֵּׁם, כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ בְּלִבְּבוֹ.
אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃הָעוֹבְרִים בְּעֵמֶק הַדְּמָעוֹת, הֶחם הַמַּעְיָן הַמּוֹצִיא מַיִם, וְהַשֵּׁם נוֹתֵן לָהֶם בְּרָכוֹת וְגֶשֶׁם.
עֹבְרֵ֤י ׀ בְּעֵ֣מֶק הַ֭בָּכָא מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ גַּם־בְּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה׃הֵם יֵלְכוּ מֵעֹצֶם אֶל עֹצֶם, וְיִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן.
יֵ֭לְכוּ מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל יֵרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן׃כיסופים לבית השם
השם אלוהי צבאות, שמע את תפילתי. הקשב לאלוהי יעקב.
יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃אלוהים, ראה את המגן שלנו והבט בפני משיחך.
מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃כי יום אחד בחצרותיך טוב יותר מאלף ימים אחרים. בחרתי לעמוד בפתח בית אלוהי, מאשר לשבת במעונות הרשעים.
כִּ֤י טֽוֹב־י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי־רֶֽשַׁע׃כי השם אלוהים הוא שמש ומגן. השם ייתן חן וכבוד. השם לא ימנע טוב מהולכים ביושר.
כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ ׀ וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים׃ברכת האדם המבטח בה'
אֲשֶׁר הַשֵּׁם צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי הָאָדָם הַבּוֹטֵחַ בּוֹ.
יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַכִּמָּה לְמִשְׁכְּנוֹת הַשֵּׁם
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר׃
מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֪וֹת יְה֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃
גַּם־צִפּ֨וֹר ׀ מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר ׀ קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי׃
הַשִּׂמְחָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַבַּיִת
אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה׃
אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃
עֹבְרֵ֤י ׀ בְּעֵ֣מֶק הַ֭בָּכָא מַעְיָ֣ן יְשִׁית֑וּהוּ גַּם־בְּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה׃
יֵ֭לְכוּ מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל יֵרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בְּצִיּֽוֹן׃
כיסופים לבית השם
יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃
כִּ֤י טֽוֹב־י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בְּאָהֳלֵי־רֶֽשַׁע׃
כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ ׀ וּמָגֵן֮ יְהוָ֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְהוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים׃
ברכת האדם המבטח בה'
יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שיר המבטא את הגעגוע העמוק למעון ה' ואת השמחה שבמסע אליו.
הַכִּמָּה לְמִשְׁכְּנוֹת הַשֵּׁם
מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח הַמּוֹבִיא אֶת הַכְּמִיהָה הַעֲמוּקָה לְמִשְׁכְּנוֹת הַשֵּׁם. הַפֶּסֻקִּים מְתָאֲרִים אֶת הַכְּמוּת הַגְּבוֹהָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ לַהִתְקַדֵּשׁ בְּחַצְרוֹת הַשֵּׁם, בְּדֶמֶי עֵבֶר הַצִּפּוֹרִים הַמְּצָאִים מִשְׁכָּן בַּמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת הַשִּׂמְחָה הַנִּמְצֵאת בְּהִשְׁעָנוֹת עַל אֱלֹהִים חַי.
הַשִּׂמְחָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הַבַּיִת
הַמִּזְמוֹר מְתָאֵר אֶת הָאוֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמְּחַפְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם. הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית הַשֵּׁם עֶבֶר עֵמֶק הַבְּכָא הִיא דֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הַמַּעְיָן הופֵךְ לְבְרָכָה. הַמַּסָּע מְשַׁנֶּה אֶת הָעֹצֶם שֶׁל הָאִישׁ וּמַבְטִיחַ פְּגִישָׁה עִם אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן.
כיסופים לבית השם
תהילה המבקשת רחמים וסיוע מאלוהי יעקב. הדובר מבטא את רצונו העז לשהות בחצרות השם, המעדיף יום אחד בבית אלוהיו על פני חיי פאר אצל רשעים. השיר מסיים בהודיה על השם שהוא מקור האור וההגנה, ועל הבטחתו להעניק טוב למי שמתנהגים ביושר.
ברכת האדם המבטח בה'
פסוק זה מצהיר על השמחה והברכה של האדם שבוחר להישען על ה'. הקשר בין האדם לבורא הוא קשר של ביטחון ואמונה, כאשר האדם מודה לבורא היקום, אדון הצבאות, על היותה מקור העזר והתקווה שלו.
התהילים מסתיימים בברכת האושר למי שבוטח בה'.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הסתרת ימי האדם וערך היום בבית ה'
״וּדְקָאָמַר שְׁלֹמֹה: ״כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת״, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, מַאי דִכְתִיב: ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי וּמִדַּת״
בַּמּקוֹר הַמּוּצָר מִמִּשְׁנַת שַׁבָּת, מְסֻרֶת מַעֲרֶכֶת הַמַּעֲמָד שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם. הַמֵּסָרָה מְבִיאָה פֵּרוּשׁ לַמִּשְׁאָר בַּתְּהִלִּים עַל הַבְּרִירָה הַמְּהַסְתֶּרֶת אֶת הֶעָתִיד. כְּשֶׁדָּוִד מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֶת קִצּוֹ, הַשֵּׁם אוֹמֵר לוֹ שֶׁגְּזֵרָה זוֹ מְהֻסְתֶּרֶת מִכָּל בָּשָׂר וָדָם. הַמֵּסָרָה מְקַשֶּׁרֶת אֶת הַמְּשִׁינָה לְמַעֲמָד שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁדָּוִד שׁוֹאֵל אֶת הַגְּזֵרָה עַל יְמֵי מְותוֹ, הַשֵּׁם מְשִׁיב לוֹ שֶׁיָּמוּת בְּשַׁבָּת, וְזֶה כְּבָר הִגִּיעַ בְּעֵת הַקָּמַת מַלְכוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. הַמֵּסָרָה מְסַיֶּמֶת בְּהַסְבָּרָה שֶׁיּוֹם אֶחָד שֶׁל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה בַּמִּזְבֵּחַ עֲלֵי הַמַּלְכּוּת הַחֲדָשָׁה, טוֹב מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁעָתִיד שְׁלֹמֹה לְהַקְרִיב.
שבת ל׳ א:ט׳ ↗הקשר בין שמשון לבין הגנת ה' בעולם
״וא"ר יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים שנאמר (בראשית מט, טז) דן ידין עמו כאחד וגו' וא"ר יוחנן שמשון על שמו של הקב"ה נקרא״
במסכת סוטה מובאת דעה של יוחנן שמשון המקשר בין כוחו של שמשון בן יואב לבין תכונות הבורא. הוא מציין כי שמו של שמשון נגזר משמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שמופיע בתהלים שפ״ד, כשהקדוש ברוך הוא מתואר כ“שמש ומגן”. הפרשן מסביר כי כפי שהקדוש ברוך הוא מגן על העולם כולו, כך גם שמשון היה דמות שמגינה על עם ישראל בדורו. הקישור נועד להראות כי השמות והמעשים של מנהיגי ישראל משקפים, במידה מסוימת, את תכונות ה’שם, אך עם ההבדל המהותי בין הגנה אנושית להגנה אלוהית.
סוטה י׳ א:ח׳ ↗בעקבות המפרשים
הגעגועים למשכן ולבורנו של ה'
״לבי ובשרי ירננו. יתפללו על זאת:״
תהילים פ״ד הוא שיר של געגועים עמוקים למקום השכינה. המחבר מתאר את הכמיהה להיות בבית ה' ואת השמחה שבמצוי בתוך המקדש. השיר מדגיש את הערך של הליכה בדרכים קשות, אך בלב מלא אמונה, עד שמגיעים אל המנוחה והשמחה בבית ה'. רש"י מפרש את הפסוק השלישי ואת הפסוק הרביעי בדרכו המפורשת. הוא מסביר שהשמחה והשירה שמתוארות בטקסט נובעות מתפילות המעלות על נפש האדם. לפי רש"י, הלב והבשר מרננים כתוצאה מהתפילות הללו, שהן המקור לכוח ולשמחה של המתפללים.
רש״י על תהילים 84:3:4 ↗הגעגוע למשכן וההגנה שבבית ה'
״מגננו. הוא בית המקדש המגין עלינו:״
תהילים פ״ד הוא שיר של געגוע עמוק למשכן ה'. המחבר מתאר את הכמיהה של הנשמה למקום שבו השכינה שורה, ומדגיש את החשיבות של השהות בקרבת ה' ושל הליכה בדרכיו. השיר מדגיש שיום אחד בחצרות ה' טוב מכל יום אחר, ומבטא את השמחה והכוח שמגיעים מהחיבור למקור החיים. בפרשנותו על פסוק עשי", רש"י מסביר כי הבית הוא גם מקור ההגנה שלנו. הוא רואה בבית המקדש מצפה שמגן עלינו מפני קשיי העולם, ובכך הופך את המקום הפיזי למקור של ביטחון רוחני וגשמי כאחד.
רש״י על תהילים 84:10:1 ↗הגעגוע לחצרות הבית
״בחצרות. כי שם היה מעמד ישראל בבית המקדש בחצרות לא בהיכל:״
התהלים מתאר געגוע עמוק למקום שבו שוכנת השכינה. הדובר מבטא כיסופים למחסה בבית ה׳, תוך התמקדות בחצרות המקדש כמקום של חיים וקדושה. השיר מדגיש את השמחה שבקשר עם הבית ואת הכוח שמפיץ המקום על כל מי שמוצא בו מקלט. הרד״ק, בפירושו על הפסוק השלישי, מציין כי הכוונה היא לחצרות המקדש עצמן. הוא מסביר שהמעמד המרכזי של עם ישראל התקיים בחצרות, ולא רק בתוך ההיכל עצמו. כך הופכות החצרות למרכז החיים הרוחניים והלאומיים של העם.
רד״ק על תהילים 84:3:2 ↗השאיפה למשכן והתבטלות אל ה'
״מגננו. שאתה מגן בעדנו ראה:״
תהילים פ״ד הוא שיר שבח המבטא כיסופים עמוקים לבית ה'. המחבר מתאר את המקדש כמקום שבו החיים והנשמה מוצאים מנוחה, ואת המעבר בע valleys של דמעות שהופכים למעיינות של ברכה. השיר מדגיש את הערך של הימצאות בקרבת ה' ובעלות המעלה של יום אחד בחצרותיו על ימים רבים במקומות אחרים. הרד"ק, בפירושו לפסוק עשירי, מסביר שהפסוק מדגיש את תפקידו של ה' כמגן שלנו. לפי הגישה הזו, הבחירה לעמוד בשערים של בית ה' אינה רק פעולה של כניסה למבנה, אלא ביטוי בביטחון בכך שהשם מגן על עמו ומשגיח עליהם.
רד״ק על תהילים 84:10:1 ↗