מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים עֹמֵד בְּקֶרֶן הַסְּדָה, וּבְקֶרֶב הָאֱלֹהִים הוּא שׁוֹפֵט.
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט׃תהילים · פרק פב׳
הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי
מִשְׁפַּט הָאֱלֹהִים עַל הַשּׁוֹפְטִים וְהַקְּרִיאָה לְצֶדֶק
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים פב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי
עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ בְּעַוְלָה וְתַעֲלוּ אֶת פְּנֵי הָרְשָׁעִים?
עַד־מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃שִׁפְטוּ אֶת הֶעָנִי וְאֶת הַיָּתוֹם, וְעַשׂׂוּ צֶדֶק לְעָנִי וּלְדַל.
שִׁפְטוּ־דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ׃הַצִּילוּ אֶת הֶעָנִי וְאֶת הַנִּמְלָא, מִיַּד כָּל הָרְשָׁעִים.
פַּלְּטוּ־דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ׃משפט השופטים
הם לא יודעים ולא מבינים, והם הולכים בחושך. כל יסודות הארץ מתערערים.
לֹ֤א יָֽדְע֨וּ ׀ וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֝מּ֗וֹטוּ כָּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃אמרתי: אלוהים אתם, כולכם בני עליון.
אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם׃אבל באמת, כמו בני אדם תמותו, ואחד השרים תפלו.
אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ׃קומה אלוהים, שפט את הארץ, כי אתה יורש את כל העמים.
קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט׃
עַד־מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃
שִׁפְטוּ־דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ׃
פַּלְּטוּ־דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ׃
משפט השופטים
לֹ֤א יָֽדְע֨וּ ׀ וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֝מּ֗וֹטוּ כָּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃
אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם׃
אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ׃
קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַמִּזְמוֹר מְתָאן עַל הָעֹמְדָה הָאֱלֹהִית בְּעַמִּים וְעַל הַקְּרִיאָה לְהַצִּיל אֶת הַחַלּוֹשִׁים.
הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי
הַמִּזְמוֹר מַּצִּיג אֶת הָאֱלֹהִים כְּשׁוֹפֵט בְּתוֹךְ הַסְּדָה הָאֱלֹהִית. הַפֶּסַק מַזְכִּיר לַשּׁוֹפְטִים אֶת הַחִיּוּב לְהַשְׁפִּיעַ צֶדֶק, וְלֹא לְהַטּוֹת פְּנֵי רְשָׁעִים. הַמְּצַוֶּה קוֹרֵא לְהַצִּילוּ אֶת הַחַלּוֹשִׁים, הַיָּתוֹמִים וְהָעֲנִיִּים מִיַּד הָעוֹשְׁקִים וְהָרְשָׁעִים.
משפט השופטים
הפסוקים מתארים מצב של חוסר תבונה וערעור סדר העולם בגלל חוסר הצדק. הדובר מכיר בכוחם של השופטים כבני עליון, אך מזהיר כי גורלם יהיה כמו של בני אדם רגילים. התפילה מסתיימת בקריאה לאלוהים לקום ולשפוט את העולם כולו.
הַמִּזְמוֹר מֵסִים בְּתַחֲנוּנִים לֵאלֹהִים שֶׁיִּשְׁפֹּט עַל כָּל הָאָרֶץ.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
האל בתוך עדות העולם
״בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״, עַל שֵׁם שֶׁגִּילָּה אֶרֶץ בְּחׇכְמָתוֹ, וְהֵכִין תֵּבֵל לַעֲדָתוֹ. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: ״אֵל נְקָמוֹת ה׳״, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא חַמָּה״
במדרש על ראש השנה מוסבר הפסוק הראשון של תהלים פב כהתייחסות לשינוי במעמד האלוהי. המדרש מסביר כי ביום השלישי של השנה הם היו אומרים שהאל עומד בתוך עדות אלו, כיוון שהוא גילה את הארץ בחוכמתו וכיון שהכין את העולם כולו עבור עבודתו וקהלתו. הפרשן מפרש את הדימוי של אלוהים בתוך עדה כביטוי למעורבות האל בתוך המציאות הפיזית ובתהליכי הבריאה. לפי גישה זו, הבריאה אינה רק מעשה של יצירה, אלא הכנה של הזירה שבה האל פועל ומתקשר עם עולמו.
ראש השנה ל״א א:ד׳ ↗המשפט האלוהי על השליטים
״משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף בישראל ונסתלקה השכינה משום שנאמר (תהלים פב, א) בקרב אלהים ישפוט משרבו (יחזקאל לג, לא) אחרי בצעם לבם״
תהלים פב מתאר סצנה משפטית שבה אלוהים עומד בקרב הכוחות השולטים בעולם כדי לנהל דין. הפסוק מדגיש שהשליטים אינם אדונים בלעדיים, אלא הם נבדקים תחת סמכות עליונה. השיר מציג את הכשל המוסרי של הנהגת העולם, שמפרה את הצדק ואינה מגינה את החלשים. בפרשנות חז"ל בתלמוד (סוטה מ"ז), מביאים את הפסוק כהוכחה לכך שהחטא הגדול של הרבות הוא הפיכת הטוב לרע והרע לטוב. לפי גישה זו, השכינה נסוגה מישראל כאשר השליטים והמנהיגים מאבדים את המצפן המוסלי והופכים את סדר הערכים. המפרשים מדגישים שהבעיה היא כפולה: לא רק בנזק המעשה, אלא בערבוב המוסרי של הנהגת הציבור.
סוטה מ״ז ב:י״ח ↗בעקבות המפרשים
המשפט האלוהי והצדק החברתי
״הצדיקו. אם זכאי הוא בדינו אל תהפכו דינו לטובה בשביל לשאת פני רשעים:״
תהלים פב מציג תמונה של משפט אלוהי בתוך עולם המנהיגות. האל עומד בתוך אלוהים ודן את השופטים והעומדים בראש, תוך דרישה מוחלטת להגן על החלשים והיתומים. המזמור מדגיש שהסדר העולמי והצדק תלויים ביכולת של המנהיגים לפעול למען הניצולים והעניים, ומזהיר מפני קריסת היסודות של הארץ כתוצאה מהעיוות של המשפט. רש"י, בפירושו על הפסוק השלישי, מתמקד בהיבט המוסרי של השופטים. הוא מסביר כי חובת השופט היא לשמור על דינו של אדם כפי שהוא, גם אם הוא רשע. אסור לשנות את פסק הדין לטובה רק כדי לרצות או לשאת פנים אל הרשעים. לפי רש"י, הצדק האמיתי דורש יושרה מוחלטת שאינה מושפעת מלחץ חברתי או משיקולים פוליטיים.
רש״י על תהילים 82:3:1 ↗המשפט האלוהי על השליחים
״אלהים אתם. מלאכים כשנתתי לכם את התורה נתתיה לכם ע"מ שאין מלאך המות שולט עוד בכם:״
תהלים פב מציג תמונה של משפט אלוהי בתוך אולם אלוקי. הַשֵּׁם עומד בין ה“אלים” ודן בהם על חוסר הצדק והאפלת המשפט בעולם. הפסוקים מתארים כיצנות של אלו המופקדים על סדר העולם, אשר נדרשו להגן על החלש והיתום, אך נכסו פניהם וסעדו עושר ועוול. רש’י מפרש את המילה “alלים” בטעם של מלאכים. לפי גישה זו, המילה אינה מתייחסת לאלוהויות זרות, אלא למלאכים שהשם הטיל עליהם את משימת התורה והשגחת העולם, מתוך מטרה שלא יהיה מלאך ששלט בו המוות מעל תפקידם. רש’י מפרש את הפסוק כהתייחסות למעמד הרוחני והתפקיד החברתי של השליחים השמים.
רש״י על תהילים 82:6:1 ↗המשפט האלוהי והאחריות של ההנהגה
״ופני רשעים. לפי שהם חזקים וגדולים ועשירים תשאו פניהם ולא תקחו מידם משפט העניים:״
תהילים פב מציג תמונה של משפט אלוהי המתרחש בתוך עולם המנהיגות. הַשֵּׁם עומד בתוך אלוהים ודן את השופטים והעוצמות השלטוניות. הפסוקים חושפים את הכשל המוסרי של בעלי הכוח, שמתנהגים בצורה לא צודקת ומטעים את חוקי המשפט. הרד״ק בתפרשו על פסוק ב מסביר שהעוולה נובעת מכך שהעשירים והחזקים זוכים ליחס של כבוד והערצה. בגלל מעמדם הגבוה, השופטים נוטים להרים את פניהם אליהם ולא להעז לקחת מהם את המשפט המגיע לעניים. הפרשן מדגיש כי הבעיה היא בנטיית הלב להעדיף את בעלי הממון על פני הצדק האמיתי.
רד״ק על תהילים 82:2:1 ↗השופטים כאלים
״אני אמרתי אלהים אתם. כי השופטים נקראו אלהים כשהם שופטי אמת אני אמרתי שתהיו אלהים באמת ותדמו לבני עליון שתקראו גם כן אלהים שהם מלאכים״
הפסוק מציג קונפליקט בין המעמד הנוכחי של השופטים לבין מה שהם אמורים להיות. הדובר מזכיר שהשופטים נקראים "אלוהים" כאשר הם פועלים בצדק ומשלימים את תפקידם הציבורי והרוחני. הרד"ק מסביר שהכינוי "אלוהים" ניתן לשופטים אמת כסמל למעמדם. הוא מפרש שהדובר קורא להם להפוך להיות אלוהים באמת, כלומר לפעול בדומה למלאכי השרת העליונים, כדי שמעמד השופטים יהיה ראוי לשמו המכובד.
רד״ק על תהילים 82:6:1 ↗