למנצח, לשולח פרחים של שושנים, שיר של אסף.
לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃תהילים · פרק פ׳
תחינה וקריאה לחזרת השכינה
תפילה לבקשת התעוררות רחמים, תיקון הגפן ושיבה אל הַשֵּׁם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים פ׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תחינה לרועה ישראל
רועה ישראל, תקשיב. אתה מנהיג את צאנ יוסף, היושב על הכרובים, והופיע.
רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃מול אפרים, בנימין ומנשה, תעורר את הכוח שלך, ותבוא להציל אותנו.
לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃אלוהים, תחזיר אותנו ותאיר את פניך, כדי שנוכל להינצל.
אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃תְּפִלַּת הַשְּׁבוּת לַעַם יִשְׂרָאֵל
הַשֵּׁם אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד מָתַי תַּעֲמֹד בְּתַפְּלִית עַמְּךָ?
יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃הָאֲכַלְתָּ אוֹתָם לֶחֶם שֶׁל דְּמָעוֹת, וְשָׁקִיתָ אוֹתָם בְּדִמְעוֹת רַבּוֹת.
הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃הָעֵד הָפַכְתָּ אוֹתָנוּ לְמִסְפָּר שֶׁל שְׁכֵנִים, וְאוֹיְבֵינוּ לֹא יַעֲגִיעוּ בָּנוּ.
תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃אֱלֹהִים צְבָאוֹת, הָשֵׁב אוֹתָנוּ וְהָאֵר אֶת פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.
אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃סיפור הגפן הפורחת
הוצאת גפן ממצרים, גירשת עמים ושתלת אותה.
גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃השקית אותה לפני כולם, שורשיה התפשטו ומילאו את כל הארץ.
פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃הרים כיסו את צל ענפיה, וענפיה הגיעו עד עצי ארז האלוהים.
כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃היבול שלה מגיע עד הים, והיא פורחת עד לנהר.
תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃תחינה על הגפן הנרעמת
למה פרצת את הגדרות שלה וכל העוברים בדרך הורסים אותה?
לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃חזירי היער אוכלים אותה, וחיות השדה בשדה הורסים אותה.
יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃אלוהי צבאות, תרד בבקשה, תסתכל משמים ותראה, ותבקר את הגפן הזאת.
אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃ותחזק את מה שמימיןך שתל, ועל הבן שחיזקת עבורך.
וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃תפילה לבקשת חזרה ורחמים
מי ששורף באש, כמו ענף שבוער, ימות מול כעס פניך.
שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃שיהיה ידך על האדם שבצד ימין שלך, את זה חיזקת לעצמך.
תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃ולא נתרחק ממך, תחיש אותנו ובשמך נקרא.
וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃השם אלוהים צבאות, תחזיר אותנו, האר פניך ונשוב.
יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תחינה לרועה ישראל
לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃
רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃
לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃
אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
תְּפִלַּת הַשְּׁבוּת לַעַם יִשְׂרָאֵל
יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃
הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃
תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃
אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
סיפור הגפן הפורחת
גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃
פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃
כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃
תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃
תחינה על הגפן הנרעמת
לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃
יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃
אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃
וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃
תפילה לבקשת חזרה ורחמים
שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃
תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃
וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃
יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
התהילים כוללים תפילות שונות המבקשות את חסד ה' ואת חזרת שכינתו על עם ישראל.
תחינה לרועה ישראל
מזמור של אסף המתפלל אל אלוהים, רועה ישראל, שיחזור אל עמו. התפילה פונה אל אלוהים היושב על הכרובים, ומבקשת ממנו לעורר את כוחו למען שבטי אפרים, בנימין ומנשה, ולהאיר את פניו כדי להביא את הגאולה והישועה לעם ישראל.
תְּפִלַּת הַשְּׁבוּת לַעַם יִשְׂרָאֵל
מִזְמוֹר זֶה הוּא קוֹל זֶעְקָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הַמְּחַפֵּשׂ אֶת הַשֵּׁם. הַמְּזַמֵּר מְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים לַעֲזֹר בְּיַמים קָשִׁים שֶׁל רָעָב וְעֶצֶב. הַתְּפִלָּה מְבַקֶּשֶׁת מֵאֵת הַשֵּׁם לְהָשִׁיב אֶת עַמּוֹ לַמַּצָּב הַטּוֹב וּלְהָאִיר אֶת פָּנָיו כְּדֵי לְהִתְחַדֵּשׁ.
סיפור הגפן הפורחת
תהילים שמונתים מתארים את הגפן שנעצה בארץ. הכותב מספר כיצד השם הוציא את הגפן ממצרים, גירש עמים אחרים ושתל אותה. הגפן התפתחה מאוד, שורשיה מילאו את הארץ וענפיה הגיעו להרים הגבוהים, עד שהיבול שלה הגיע עד הים.
תחינה על הגפן הנרעמת
שיר תחינה המתאר את מצבה של ישראל כגפן שגדרותיה נפרצו. המשורר קורא לאלוהי צבאות להשכים מבחן מן השמים, לבקר את הגפן ולהשיב לה את כוחה ואת השגחתו המגינה עליה.
תפילה לבקשת חזרה ורחמים
תהילים פ' מתארים תחינה לעזרה אלוהית מתוך מצוקה. המתפללים מבקשים שהשם יחזיר אותם אליו ויחזק את המנהיג הנבחר. התפילה כוללת בקשה לא להתרחק מהבורא ולזכות בחיים ובקדושה דרך אור פניו המאיר.
הפסוקים מתארים את מצב הגפן שנשברה ואת התחינה לבקשת חזרת כוחה ותוקפה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השמחה שבלימוד ובקיום המצוות
״דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, יא): תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה פִּילוֹן מְפֻלָּשׁ״
בפשט המילים, הפסוק מתאר את השמחה העצומה שנמצאת בדרכי החיים שהאל מורה לנו. לפי פרשנות חז"ל בויקרא רבה, השמחה הזו אינה רק רגש חולף, אלא היא מגיעה משני מקורות מרכזיים: עמקות בלימוד התורה ועשיית המצוות, וכן מהשכר הרוחני של צדיקים שזוכים לקרבת אלוהים. הפרשנות מפרטת כי הלימוד בשישה מקורות — מקרא, משנה, תלמוד, תוספתא ואגדה — ממלא את הנפש בשמחה. בנוסף, היא מתארת שבעה סוגי צדיקים שפניהם יזרחו כמו השמש, הירח והכוכבים, וזכו להקביל את שכינת ה'. לפי דעה זו, השמחה היא תוצאה של חיבור עמוק למורשת ולעשיית הטוב.
ויקרא רבה ל׳:ב׳ ↗הגפן של עם ישראל
״דָּבָר אַחֵר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, מָה הַגֶּפֶן הַזֶּה אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹם טְרָשִׁים גְּדוֹלִין אֶלָּא״
בפירוש ויקרא רבה (ל״ו:ב׳), הגפן המוכרת מהתהילים היא סמל לעם ישראל. הפרשן מסביר שהגפן הזו עברה תהליך של חפירה ופינוי לפני שנשתלה, וכך גם עם ישראל שסבל מגלות ומהרחקת אומות, אך בסופו של דבר שורשיה התפשטו וקבעו את מעמדם. הפרשן מדגיש כי למרות שנראים ישראל כגפן נמוכה וצנועה לעומת שאר האילנות בעולם, הם בעלי כוח רוחני ששולט על הכל. הגפן מייצגת גם את אחדות השורות ואת השליטה של צדיקים יוצאי דופן. כמו שהעלה מכסה את האשכול, כך ישראל מכסים ומגינים על חכמי התורה.
ויקרא רבה ל״ו:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
זעקת ישראל מול שבי המלכים
״עד מתי עשנת. בצרות מלכי יון שהרעו מאד לישראל:״
התהילים מתארים תפילה קצרה ומכוננת למלך ישראל, המבקש התעוררות ושיבה של עם ישראל אל הַשֵּׁם. השיר משתמש בדימויים של חקלאות וטבע כדי לבטא את הצורך של העם בחיים ובחיי רוחניות תחת השגחת האל. רש"י, בפירושו לפסוק החמישי, מפרש את המילים "עד מתי עשנת" בהקשר היסטורי ספציפי. הוא מסביר שהפסוק מתייחס לתקופה שבה מלכי יוון הרעו מאוד לעם ישראל. לפי גישה זו, הצעקה אינה רק כללית, אלא ממוקדת בסבל שהוטל על ישראל על ידי כוחות חיצוניים שגרמו לצער רב.
רש״י על תהילים 80:5:1 ↗הבקשה להחזרת הצמח
״ירענה. רועה עליה וענפיה ואוכלן:״
בתהילים שמו שנים עשר, הכותב פונה אל הַשֵּׁם כרועה המנהיג את עמו. התפילה מבקשת שהאל יחזור וישקה את גפנו שנקצצה, כדי שתפרח ותחזור לחייה. הדובר מבקש רחמים על הענפים והענפים שנעקרו, בתקווה שהאור והחיים יחזרו אל העם. רש"י מפרש את הדימוי של הגפן בתהילים שמו עשר, וטוען כי הכוונה היא שהאל רועה את הענפים ואת העלים, ומזין אותם. לפי פירושו, הדימוי מתאר את ההשגחה האלוהית המקיפה את כל חלקי העם, גם את החזקים וגם את החלשים, כדי להחזיקם בחיים.
רש״י על תהילים 80:14:4 ↗החסרון של הנסמך
״ה' אלהים. חסר הנסמך כאילו אמר אלהים אלהי צבאות:״
הרד"ק (רבי דוד קמחי) מתייחס למבנה הלשוני בפסוק החמישי. הוא מציין כי בטקסט חסר המילה המוספת המצמידה את אלוהים לצבאות השמים. לפי פסיקתו, הכוונה היא שעל המילה "אלוהים" להשתבץ כחלק מהתואר "אלוהי צבאות". השיטה של הרדק מתמקדת בניתוח דקדוקי ופשטני של המקרא. הוא מנסה להשלים את המשמעות המקורית על ידי הבנה של הקשר המילים, מבלי להוסיף פרשנות מדרשית או סיפור עלילתי שלא קיים בטקסט.
רד״ק על תהילים 80:5:1 ↗תפילה להשבת השכינה וצמיחת העם
״שוב נא. שוב עתה אלינו וראה בלחצינו:״
תהילים פ״⁰ הוא מזמור תענית המבקש מהשם להשיב את חסקו לעם ישראל. המזמור משתמש בדימוי של גפן שנקצצה ומתה, ומבקש שהשם יחזיר את חיותה כדי שהעם לא יימחק. המזמור מבטא את הכאב על השבר בברית ואת התקווה לתקומה דרך השגחה אלוהית. הרד״ק, בפירושו על המזמור, מתמקד בבקשה המודגשת "שוב נא". הוא מסביר שהכותב פונה אל השם בבקשה חוזרת ונשנית, ומבקש שלא רק להביט במצוקתנו, אלא לחזור ולהתבונן בלחצינו ובסבלנו, כדי לעורר רחמים ולהשיב את השכינה למשכן.
רד״ק על תהילים 80:15:2 ↗