למנצח על הגיטית, מזמור לדוד.
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק ח׳
ההוד של הבורא בעולמו
שבח להשם על כבודו בעלימות ועל מעלת האדם בבריאה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים ח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
ההוד של הבורא בעולמו
השם אדוננו, כמה נשגב השם שלך בכל הארץ, וכל ההדר שלך שולט בשמים.
יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃מפי תינוקות וי infants (פעוטים) הקמת עוצמה כדי להשבית את האויבים שלך ואת הנוקמים.
מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים ׀ וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃כי כשאני רואה את השמים, את מעשי אצבעותיך, את הירח ואת הכוכבים שהקמת.
כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה׃מעלת האדם בבריאה
מה אדם, שתזכור אותו? ומה בן האדם, שתבקוד אותו?
מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃הפכת אותו קצת נחות מאלוהים, והענקת לו כבוד והדר.
וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃נתת לו שליטה על מעשה ידיך, וכל מה ששמת תחת רגליו.
תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃כבשים, עדרים וכל חיות השדה.
צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃הַהֲדָרָה שֶׁל הַשֵּׁם בַּטֶּבַע
עוֹבְרִים בַּנְּתִיבִים שֶׁל הַיַּמִּים, כְּמוֹ צִפּוֹרֵי הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם.
צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃הַשֵּׁם אֲדֹנֵינוּ, כָּל כָּךְ מַפְעִים וּגְדוֹל שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.
יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
ההוד של הבורא בעולמו
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
יְהוָ֤ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃
מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים ׀ וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃
כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה׃
מעלת האדם בבריאה
מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃
וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃
תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃
צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃
הַהֲדָרָה שֶׁל הַשֵּׁם בַּטֶּבַע
צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃
יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהלים שמונה מתאר את גדלות הבורא דרך הטבע ואת המקום המיוחד שהעניק לאדם בעולם.
ההוד של הבורא בעולמו
מזמור של דוד המהלל את גדולת השם ואת שמו הנשגב בכל הארץ ובשמים. הפייט מתאר כיצד הבורא יוצר עוצמה מתוך חולשת הילדים כדי להכניע אויבים, ומסיים בהתבוננות בירח ובכוכבים כעדות למעשי ידיו המופלאים.
מעלת האדם בבריאה
המזמור מתאר את המעמד המיוחד של האדם בבריאה. למרות חולשתו, הַשֵּׁם זוכר אותו ומעניק לו שליטה על כל עולם הטבע, כולל בעלי החיים, תוך מתן כבוד והדר המדמים מעט את כבוד האל.
הַהֲדָרָה שֶׁל הַשֵּׁם בַּטֶּבַע
הַפֶּסֶק מְתָאֵר אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַיְּצִירָה הַבִּנְיָנִית בַּטֶּכֶבַע, מֵעַל הַיָּם וְעַד הַשָּׁמַיִם. הַפּוֹתֵחַ בְּסִימָנִים שֶׁל תְּנוּעָה בַּמַּיִם וּבַמֶּרְחָב, מְסִיים בְּשִׁירָה הַמְּהַלֶּלֶת אֶת הַשֵּׁם. הַשֵּׁם מוּצָג כְּמֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ מַפְעִים וְנִמְצָא בְּכָל פִּנּוֹת הָעוֹלָם.
הפסוקים מסתיימים בשבח חוזר להשם על כל מעשיו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הצורך במצוות ובהיעדר רע
״עֲבוֹדָה זָרָה? שׁוּב: מָה כְּתִיב בָּהּ? ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״ — כְּלוּם אַתֶּם עוֹשִׂים מְלָאכָה, שֶׁאַתֶּם צְרִיכִין שְׁבוּת? שׁוּב: מָה כְּתִיב בָּהּ? ״לֹא תִשָּׂא״״
הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה האם מצוות התורה הן עבודה זרה. לפי גישת חז"ל, עצם קיום המצוות מעיד על כך שהאדם אינו נמצא במצב של יצר רע או קנאה. לדוגמה, מצוות שבת ואיסור מלאכה מניחים שקיימת שבת וצורך בשבתון. איסור נשיאת משא מניח שקיימת מסחר בין בני אדם. איסור רצח, עגינה וגזילה מניח שקיימים בבני האדם יצר רע, קנאה וגניבה. על פי המדרש, יש להודות לה' על כך שהתורה שמה דגש על המקרה הקיים. אילו הייתה התורה אוסרת רק על דברים שאינם קיימים, לא היה צורך בצווי הזה. לכן, המזמור "ה' אדונינו מה אדיר שמך" הוא הכרה בכך שהתורה מתקנת ומנהלת את המציאות הקיימת של האדם.
שבת פ״ט א:א׳ ↗ההפתעה של המלאכים בבריאת האדם
״וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? אָמַר לָהֶן:״
במדרש המובא במסכת שבת, מתואר רגע של תמיהה בשמיים. כאשר משה רבנו עלה למרום, מלאכי השרת שאלו את ה–ה–שם מדוע הוא מבקש להעניק לבשר ודם את התורה, שכן היא דבר נסתר וקדוש כל כך. הם ציינו שהתורה נגנוזה ומוסתרת כבר שבע מאות ושבעים וארבעה דורות לפני בריאת העולם. המדרש משתמש בפרקי תהילים כדי להסביר את המהות של האדם. הוא מציין כי למרות הפער העצום בין האדם הפשוט לבין גדלות הבריאה והתורה, ה–ה–שם בוחר לזכור אותו ולתת לו חלק מהאור האלוקי. התגובה של המלאכים, המבוססת על הפסוקים בתהילים, מדגישה את הפליאה מגדלות שמו של ה–ה–שם המתגלה בכל העולם.
שבת פ״ח ב:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
ההודעה של גדלות הבורא דרך קטנות האדם
״למען צורריך. להודיעם כי עמך אנחנו:״
תהילים שמונה הוא מזמור שבח המהלל את עוצמתו של הַשֵּׁם דרך בחינת המעלה והשפלה. המשורר מתבונן בשמיים ובמעשי ידי אלוהים, ורואה בהם הד של כבוד הבורא. השאלה המרכזית במזמור היא מדוע אדם, ביחס לגודל היקום, זוכה לכבוד ומשליט על הבריאה. רש"י מפרש את הפסוק השלישי ומסביר שהמטרה בבניית העולם היא כדי להודיע לבני האדם שהם שייכים לקדוש ברוך הוא. לפי פירושו, גדלות הבריאה נועדה להדגיש את הקשר המיוחד והמחויבות של עם ישראל להשם, מתוך הבנה שהם עמו.
רש״י על תהילים 8:3:2 ↗פירוש רש"י על פרטי הצאן והבקר
״צנה ואלפים. צאן ובקר כמו (דברים כה) שגר אלפיך, צנה לשון פעולה הוא כמו (במדבר ל״ב:כ״ד) וגדרות לצנאכם, אוביילדי"ץ בלעז, יש מדרשי אגדה ואינם מתיישבין״
רש"י מפרש את המילים המופיעות בתהילים לגבי הצאן והבקר. הוא מסביר שהמילה "צנה" היא שם פעולה, ומתייחסת לפעולת הצמיחה והשגת המזון לצאן. בנוסף, הוא מזהה את המילה "גדרות" כסוג של גדרים המגנים על הבהלה, ומציין כי המילה המקבילה לזה בלשון זרה היא "אוביילדיץ". הפרשן מתבסס על פסוקים אחרים בתורה, כמו בספר דברים ובספר במדבר, כדי להבהיר את המשמעות המקורית של המילים. רש"י מציין גם כי ישנם מדרשי אגדה שאינם מתיישבים תמיד עם הכתוב המקראי כפי שהוא מופיע בטקסט.
רש״י על תהילים 8:8:1 ↗ההוד וההשתעטטות של השם בעולם
״ה' אדונינו - בעבור שאמר: תמשילהו במעשי ידיך.״
הפסוק מתמקד בשיבחו של השם המורגשים בכל רחבי העולם ובמעשי ידיו המופלאים. המזמור מדגיש כי כבודו של הבורא אינו נשאר רק במקומות קדושים, אלא מופיע בכל מקום וזמן דרך הטבע והבריאה. רבנו אבן עזרא מפרש את הפסוק השני כהשוואה למעשי ידיו של האדם. הוא מסביר כי כבוד השם נמדד לפי היכולת של המזמור להשוות בין גדלות הבורא לבין הפלאים הנראים לעין בבריאה, המעידים על עוצמתו.
אבן עזרא על תהילים 8:2:1 ↗ההוד וההוד של הבריאה
״ויש אומרים: כי כל שתה תחת רגליו – המתכת והצמחים.״
תהילים שמונה הוא שיר שבח המהלל את כבוד הַשֵּׁם ואת גדלותו הנראית בכל העולם. הפסוקים מתארים כיצד השמיים והירח והכוכבים מעידים על עבודתו של הבורא. השיר מדגיש את הניגוד בין האצילות של הבריאה הכוללת לבין המעמד המיוחד של האדם, שנמצא תחת השליטה של כל היצורים האחרים. בנוגע למעמד היצורים שנמצאים תחת רגלי האדם, אבן עזרא מפרש שהכוונה היא גם למתכות ולצמחים שנמצאים תחת השליטה והחשיבות של האדם. הפירוש רואה בתיאור המקרא התייחסות למבנה הפיזי של הטבע המשרת את המטרות של האדם בעולם.
אבן עזרא על תהילים 8:7:2 ↗